האדמו”ר מויזניץ’ מבטיח: ‘רואים נסים גדולים, תהיה הצלחה מזהירה’

יוסף גרינבוים
|
כ"ט טבת התשפ"ד / 09.01.2024 22:05
ב’אסיפה ההיסטורית’ שכינס הרבי מויז’ניץ בהשתתפות אלפי חסידים נשא הרבי דברים על אחדות ושלום, השווה את המצב לימי מלחמת ששת הימים – ועודד להתפלל ולא לצרוך חדשות • גולל את היסטוריית הקמת בית המדרש: “נותרנו עם חוב של 24 מיליון דולר, שכל חסיד יתחייב ל-4.000 שקל”

אלפי חסידי ויזניץ’, מכל ריכוזי החסידות בארץ,  הגיעו הערב (שלישי) לבית המדרש הגדול בשיכון בבני ברק, כדי להשתתף במה שבויזניץ’ הגדירו “כינוס היסטורי” – עליו הכריז האדמו”ר ע בצאת השבת.

החסידים היו דרוכים לקראת האספה המסתורית, ומשאו של הרבי הועבר בשידור חי לכל החסידים ברחבי העולם.

האדמו”ר פתח את משאו על המצב הקשה בארץ ישראל, וקרא להתחזק באמונה ובטחון. “יהודי צריך לדעת –  אפילו שנראה קשה, אולם הכל רחמים. אבינו מלכנו תצילנו מכל גזירות קשות, תציל אותנו מהגזירה הנקרא ‘קשיות’ על ה’ יתברך”.

הרבי קרא לחזק את הזהות היהודית בארץ ישראל, ו”להתחזק בתורה, עבודה וגמילות חסדים, להרבות בתפילה ובתחנונים לה’ יתברך, אבל חלילה מלהתרעם על מידותיו של הקב”ה. שכל אחד יחזק את עצמו ולא את זולתו. לא להפריז בחדשות ובהתמכרות אליהם כי אם בתפילה לה’.

“כלל ישראל עובר חורף קשה משמחת תורה. דם ישראל נשפך כמים. הלב כואב על כל אחד שנהרג, נפצע וביותר על אלו השבויים. אנו מאמינים בני מאמינים וצריך להתחזק ביסודות התורה”.

האדמו”ר הזכיר משא מיוחד שנשא זקנו בעל ה’אמרי חיים’ באנטוורפן, לשם הגיע אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר עורר אודות האמונה והבטחון הנדרשים לעת הזאת. “צריך להתגבר בתורה, בתפילה ובמעשים טובים, לא חייבים לדעת כל דבר בכל רגע, מה שמפר את היכולת להמשיך בשגרת עבודת השי”ת.

הרבי הדגיש: “להרבות בתפילה להצלחת המערכה מול שונאי ישראל. יש כאלה שנמצאים בחזית בצפון ובדרום ואלה שנמצאים בעורף צריכים להתפלל עליהם”.

האדמו”ר השווה את המצב כיום לימי מלחמת ששת הימים – והבטיח: “רואים נסים גדולים ובסייעתא דשמיא תהיה הצלחה מזהירה, אבל צריך להרבות בתפילה על כך”.

הרבי התחנן לשלום ולאחדות בין כל ישראל, להמעיט במחלוקות מיותרות ולהרבות שלום בין כלל ישראל. “לא מצא הקב”ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום”.

הרבי סיפר לטלפי החסידים: “היה זה בשנת תשכ”ז, זקני ה’אמרי חיים’ רצה לפני ל”ג בעומר לנסוע למירון. כשיצא מהמערה אחוז שרעפי קודש, אמר: ‘מ’האבן ברוך ד’ געפוילט’. אז היה החשש מצירופה של ירדן למלחמה. היה חשש גדול. למעשה, כשנודע שהצטרפו, אמר זקני בעוז: ‘עכשיו נשחרר את הכותל המערבי ותהיה להם מפלה’.

“כאז גם היום, בעזרת ה’. תהיה לאויבנו מפלה. זקני אמר אז: ‘שרק לא יגידו כוחי ועוצם ידי, אז יראו עין בעין את ישועת ד”. זה חובתנו לעת הזאת, להתפלל , ללמוד, להיזהר שלא לבטל את הזמן. כל אלו יהיו לזכות בעבור כלל ישראל”.

הרבי פתח באמירת תהילים בנוסח ראש השנה להצלת כלל ישראל, וביקש  להתפלל גם לרפואתו גיסו, האדמו”ר מבעלזא.

לאחר אמירת התהילים גולל הרבי את היסטוריית הקמת ביהמ”ד והקשיים הרבים בדרך להקמתו: “בשנת תשל”ב, עלה אאמו”ר על כסא מלכותו. מאז ועד היום זכינו ל’פרו ורבו’, בשנת תשמ”ג הוכרחו להקים בית המדרש חדש שהיה למשך שנת הנהגתו.

“בשנת תשע”ג בהכנסת ספר תורה שהכנסתי לזכרו של אבי הקדוש, אמרתי שהמצב לא יכול להמשיך, איני יכול לראות בחורים שמסתובבים בחוץ. לאחר כמה שנים, בשנת תשע”ט ניגשנו להקים בית המדרש חדש. בהנחת אבן הפינה ביקשתי מאת ציבור אנשי שלומנו שיהיו שותפים בבית מדרש. ביקשתי אז מאהרן אסטרייכר האדריכל שנעשה הכל שתקופת הבנייה לא תיקח יותר משלוש שנים.

“כשאדם ניגש לקנות דירה, הוא עושה חשבון כמה יכול להביא וכמה עליו להביא מהבנק וכדומה. אני ניגשתי לבנות בית המדרש כי הוא היה צריך, לא עשיתי שום חשבון. נותרנו עם חוב של 24 מיליון דולר, כאשר בשנים האחרונות הריביות עולות ובסוף זה על חשבון הקיום של עולם התורה שלנו.

בחודשים האחרונים עשיתי המון צעדים על מנת שנוכל לסגור את החובות הפתוחים, שלא יצטרכו להגיע לציבור. אני פועל בנדון, אך אנו חייבים גם את סיוע הציבור.  זקני ה’אמרי חיים’, כשעלו יהודי הונגריה לארץ ישראל ולא היה להם קורת גג, דרש ‘כופר נפש’ מציבור אנשי שלומו בסך קבוע על מנת לבנות להם דירות.

“כאן במצב הזה אני מבקש מהציבור היקר של אנשי שלומנו בארץ ישראל להיות שותפים בהשלמת בית המדרש, בסך של 4000 ש”ח ובחו”ל בסך 2000 דולר.

“העול מוטל עלי. גם אם לא אני חתום על השיקען.  איני דורש מאומה לעצמי, כל זה נעשה לטובת הכלל, שיוכלו לעבוד את השי”ת ושיהיה מקום לעובדי ה’.

הרבי הוסיף ואמר בגילוי לב: “ביקשתי לזמן את כלל חסידי ויז’ניץ ואת כל ידידי , ברוך ה’ יש לי המון ידידים בכל העולם… את כאבי מעומק לבבי אני משתף, זה מעיק על ליבי. זה מפריע לי לעבודתי.  שקלתי המון לפני כינוס זה, בפרט בתקופה הזאת שאנשים מתמודדים עם המצב הקשה בארץ, העסקנים יסדרו שיהיה קל לתת על ידי תשלומים,  הנני ממנה את כל רבני אנ”ש בקצווי תבל למען מגבית זו.

“זקני ה’אמרי חיים’ נסע בשנת תש”ח לחצי שנה באירופה ועוד שנה באמריקה. במטרה להקים את השיכון. אבותיי הקדושים התמסרו בכל לב לכונן כאן עולם של תורה וחסידות. זקני עבר אז בזיונות איומים, הוא חזר מ’מסיבת תה’ שנכנס שם שני דולר בסך הכל. נכנס למלון והתחיל לרקוד בניגון: ‘אתה אחד ושמך אחד’. בעל המלון כשראה זאת התרגש וסיפר, שבעבר התאכסן אצלו רבי מאיר שפירא מלובלין וגם אז התבזה מאוד בעבור קיום ישיבתו וכשחזר למלון שורר: ‘אם אמרתי מטה רגלי’.

“מאוד קשה לי לבקש כסף מהציבור, עד כה עשינו הכל על מנת שחלק הציבור בבניין בית המדרש יהיה מינימלי ביותר. גם הסך שקבעתי עכשיו, מבקש אני מהעסקנים שיעשו הכל שיהיו הלוואות נוחות לציבור מול זה. אבל אנו מחויבים להמשך פריחת ושגשוג עולם התורה שלנו, אני לא יכול שיתעכב מלגות הכוללים וקיום הישיבות. בצעד זה, נזכה לבסס מחדש את הקיום של המוסדות שיהיו משוחררים מעול החובות הרובץ עליהם”.

הרבי הזכיר את פטירתו של ר’ נפתלי טסלר ז”ל משיקאגו שזכה להקים את בניין הישיבה וארונו יגיע מחר  לארץ ישראל. וקרא לכלל החסידים לחלוק לו כבוד אחרון במסע ההלוויה.

הכינוס הסתיים עם ברכות לרוב. “יישר כח לכל אלו שהגיעו, לא מובן מאליו”.

האדמו”ר נשאר לשבת על מקומו, בעוד  אלפי חסידים ניגשו ומסרו מעטפות.