בג”ץ קבע היום (רביעי) בדעת רוב של 6 מתוך 11 שופטים כי יש להורות על דחיית חוק הנבצרות – כך שייכנס לתוקף במועד תחילת כהונת הכנסת ה-26.
מרבית השופטים קבעו כי מדובר בחוק “פרסונלי מובהק” והוסיפו כי חקיקת התיקון נועדה לשרת קידום האינטרסים האישיים של ראש הממשלה והסרת כבלי המגבלות המשפטיות שחלו עליו, בשים לב להליך הפלילי המתנהל נגדו.
ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן כתב, כי התיקון נעשה על מנת לשרת תכלית פרסונלית ברורה ומובהקת – לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות שהוטלו עליו בהסדר ניגוד העניינים ולמנוע דיון בבית המשפט בשאלת נבצרותו. “כוחה הרם ביותר של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת – לכונן את הסדרי החוקה הישראלית, גויס לצורך קידום עניינו האישי של ראש הממשלה”.
הנשיאה (בדימוס) אסתר חיות אמרה: תחולתו המיידית של התיקון, האופן שבו הוצג בידי יוזמיו ותומכיו, עיתוי הגשת הצעת התיקון, קצב השלמת חקיקתו וכן תוצאותיו הנורמטיביות – מלמדים בהצטברותם כי עניינו האישי של ראש הממשלה המכהן לא היה רק המניע לחקיקת התיקון, אלא גם ההצדקה הדומיננטית לחקיקתו במועד שבו הוא נחקק.
השופטים סולברג, מינץ ואלרון, שהיו בדעת מיעוט, הסתייגו מעצם השימוש בדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, ולגופם של דברים, סברו כי תיקון מס’ 12 אינו תיקון פרסונלי.
השופטים סולברג ומינץ קבעו כי אף אם היה מקום להחיל את דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, תוצאתה המתבקשת היא הפיכתו של חוק היסוד לחוק רגיל, ולא דחיית תחולתו. השופט שטיין סבר כי תוכנו, תכליתו ותוצאתו של תיקון מס’ 12 אינם פרסונליים.
השופטת וילנר סברה כי דרישת הכלליות עניינה בתחולת הנורמה, ולא בשיקולים פרסונליים שעמדו לנגד עיני חברי הכנסת בעת כינונה; ובהתאם, סברה כי מכיוון שתחולתו של התיקון כללית, הרי שהוא עומד בדרישה האמורה.
שר המשפטים יריב לוין הגיב לפסיקת בג”ץ הנבצרות: “החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו”.
הוא הוסיף: “ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין. הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו”.
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, שיתף בעמוד הטלגרם שלו “סקר” ששואל: “איזה גוף משפטי מסואב מפתיע אתכם יותר כאשר הוא מוציא עוד החלטה אוטומטית נגד הדמוקרטיה של העם היהודי”.
התשובות לבחירה בסקר היו: בית הדין הבין לאומי בהאג או בית המשפט העליון של מדינת ישראל.