פסק בג”ץ היכה בהלם את המערכת הפוליטית, וגם את התקשורת – שלא ציפתה לתוצאה כזו של 12 שופטים בעד ביטול חוקי יסוד שנחקקו על ידי הכנסת.
רביב דרוקר: נזכיר רק שעצם העובדה שזה ניתן עכשיו זה לא לוח זמנים של בית המשפט העליון, בניגוד למה שמנסים לעשות כמה מדוברי הימין, ושרי תתווכחי איתי אם את רוצה, זה לוח הזמנים שהוא מקדמת דנן, לשופטים מותר לפרסם פסקי דין עד 3 חודשים מיום פרישתם.
שרי רוט: לכן דרעי ניסה לשנות את החוק הזה, הם יודעים את זה.
דרוקר: אתמול.
שרי: כן.
דרוקר: המלחמה התחילה בשבעה לאוקטובר, אם כנסת ישראל וממשלת ישראל חשבו שזה לא נכון שזה יתפרסם בזמן הזה היו להם חודשיים וחצי לשנות את החוק ולהחליט שחיות וברון יכולות לפרסם עוד שלושה חודשים או עוד ארבעה חודשים. מה חושבת?
שרי: יכלו לשנות את זה גם היום, ואתמול.
דרוקר: היום כבר אי אפשר, אולי אתמול…
שרי: כשהם רוצים הם יכולים לעשות מהלך מהיר וגם מצליחים. אבל אני פשוט חושבת שהימין צריך לקנות זר פרחים, על מגש יפה מכסף, לבית המשפט העליון, שהחזיר להם את המצביעים, כי תסתובב ברחוב ותראה ותשמע, ואני מדברת עם מצביעי ימין שאומרים לי: אין טעם ללכת לקלפי, אנחנו הולכים ובסוף מקבלים שמאל.
דרוקר: עכשיו אומרים לך את זה, או אמרו לך את זה לפני המלחמה?
שרי: לא, עכשיו, היום ואתמול, אחרי כל הדיבורים על עילת הסבירות, אנשים אומרים, ‘בשביל מה בכלל נלך לקלפי’. הימין העביר את החוק המסכן הזה של עילת הסבירות, גם את זה מבטלים להם?
רזי ברקאי: אם הם לא יילכו לקלפי צריך לתת להם זר פרחים מטעם השמאל, לא מטעם הימין.
שרי: כן, אבל אתה מבין שהם יילכו בסוף לקלפי כי מישהו יעשה קמפיין ויגיד להם ‘אז תבואו, אולי נציל’. והם בעצם מצפים בימין שבשיטה המדורגת, לאט לאט יתחלפו ההרכבים בבית משפט ויתוקן הדבר.
דרוקר: להערכתי הצנועה זה יבלע וימות תוך יום יומיים, המלחמה הרבה יותר חזקה והרבה יותר גדולה.