שנים אוחזין בטלית: בזכות מי ירדו מחירי הצהרונים?

נתחיל בבשורה הטובה: מיד אחרי החגים יוזל מחיר השתתפות ההורים בצהרונים ל-60 שקלים בלבד, במקום כמה מאות שקלים כפי שתכננו בתחילה משרדי האוצר והחינוך.

אז למי מגיע הקרדיט?

לפני מספר ימים היה זה ח”כ יעקב אשר שנטל את הקרדיט, כאשר סיפר כי את הבשורה בישר לו שר החינוך שי פירון בשיחת טלפון. מה שהוביל למסקנה: ההישג נזקף לזכות פעילותו בנושא.

אלא שכעת מתברר כי יש עוד האוחזים בהישג: “בעקבות מאמצי פורום ראשי הרשויות החרדיות בראשות ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטין, בשיתוף עם פורום הרשויות הערביות”, הודיע משרד החינוך כי המחיר הוזל…

בשבועות האחרונים ניהלו הח”כים החרדיים מאבק נגד הקיצוץ הדרמטי שתוכנן בסבסוד הצהרונים. זאת לאחר שאחרי מבצע ‘צוק איתן’, ולקראת הגשת תקציב 2015, בחר שר האוצר יאיר לפיד להחיל את הקיצוץ הראשוני דווקא בתקציב משרד החינוך, ולצמצם באופן משמעותי את סבסוד הממשלה במסגרות הצהרונים, כשנטל התשלום הגבוה מוטל על ההורים.

סבסוד צהרוני הילדים היה אחד מהמלצותיה העיקריות של ועדת טרכטנברג, שהוקמה לאחר המחאה החברתית. מסגרות הצהרונים פעלו ברוב מוסדות החינוך לילדי גן וכיתות א’-ג’, ונועדו לספק מסגרת חינוכית ראויה לילדים, לשהות בה בזמן שהוריהם עדיין בעבודתם.

ועדת החינוך של הכנסת, שהתכנסה לדיון בעקבות בקשתו של ח”כ יעקב אשר, קיימה דיון סוער במיוחד על הקיצוץ.

ראש עיריית בית שמש, משה אבוטבול, שייצג את הרשויות המקומיות בדיון, אמר כי הציבור החרדי לא ישתוק נוכח ביטול הצהרונים או קיצוצם הדרמטי, שכן ציבור האמהות בציבור החרדי יתקשה לעמוד בו כלכלית. “אם הצהרונים יבטלו”, איים אבוטבול, “ההמונים ייצאו לרחובות שכן לא תהיה עבודה. זה מצב לא נורמלי”.

ביזמת חברי הכנסת ישראל אייכלר ואורי מקלב חתמו גם כל ח”כי סיעות האופוזיציה על עצומה לראש הממשלה, בדרישה לבטל את גזירת משרד החינוך נגד ילדי העניים, בקיצוץ מפעל הצהרונים.

אלא שבאמת גם יו”ר פורום ראשי הרשויות החרדיות – ראש העיר ביתר עלית מאיר רובינשטיין פעל בנושא במרץ.  יחד עם יו”ר פורום ראשי הרשויות הערביות – ראש העיר סכנין מאזן גנאים, הם פנו במכתב משותף אל נשיא המדינה ראובין ריבלין, בבקשה שיתערב למניעת ביטול תקציב הצהרונים.

רובינשטיין גם שיגר מכתב לשר החינוך שי פירון, בו כתב: “לדחיית הפעלת הצהרונים לתקופה בלתי ידועה, השלכות קשות על משפחות עובדות, ובעיקר על אפשרויות התעסוקה של אימהות עובדות, שהתבססו בהתחייבות לעבודה על בסיס קיום הצהרונים”.