על פי תביעה שהוגשה בשמה של ילדה בת ה-9 והוריה, התרחשה תאונה חזיתית בין טנדר פלסטיני לבין רכב ובו 5 בני משפחה מהתנחלות בשומרון – אבי המשפחה וארבעת ילדיו, שעשו את דרכם ברכבם לכיוון ישוב מגוריהם.
לפי התביעה, כמה מאות מטרים לפני הישוב, כשהרמזור התחלף לירוק, החל אבי המשפחה לפנות שמאלה. אך למרבה האימה, באותה עת בדיוק דהר לעבר הצומת טנדר פלסטיני, שלא ציית להוראות הרמזור, פרץ במהירות לצומת – והתנגש חזיתית ובעוצמה רבה ברכב בו נסעה המשפחה.
לדברי עו”ד איתמר בן עמי, המייצג את המשפחה, הנפגעת מהתאונה הייתה הבת הבכורה בת ה-9, אשר לא רק שנחבלה בכל חלקי גופה כתוצאה מהתאונה, אלא גם הושפעה בצורה משמעותית מהפאניקה שאחזה ביושבי הרכב, שסברו בתחילה כי התאונה הינה רק פתיח לקראת פיגוע.
לדברי עוה”ד, החשש כי מדובר בפיגוע טרור איננו תלוש מהמציאות, ומתבסס על אירועים דומים שאירעו בגזרה זו, שבה פיגועי טרור ותקיפת מתנחלים מתרחשים לא פעם מיד לאחר תאונת דרכים יזומה.
בחלוף מספר דקות מהתאונה, היה ברור לכל המעורבים כי לא מדובר כלל בפיגוע, אך רגעי האימה נחרתו בלב המעורבים, ובייחוד בנפשה של הבת הבכורה שנפצעה בתאונה באורח הקשה ביותר.
אל המקום הוזעק אמבולנס, והבהיל את הילדה לבית החולים הדסה עין כרם. בבית החולים אובחנה הילדה כסובלת מחבלות בכל גופה ובעיקר בראשה, בחזה ובצווארה.
לאחר שהסתבר שחרף החבלות, הילדה לא סובלת משבר או פציעה משמעותית, היא שוחררה לביתה. אך לדברי עו”ד בן עמי, בעקבות האירוע פיתחה הילדה חרדות קשות, ונצרכה לטיפול נפשי.
בצר להם, פנו הורי הילדה לעו”ד בן עמי, אשר הגיש בשמם תביעה לפיצויים, נגד חברת הביטוח ‘ווישור’, שביטחה את רכבם בביטוח חובה.
לדברי עו”ד בן עמי, החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים קובע כי חברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה, תפצה את כל יושבי הרכב על פגיעותיהם הגופניות והנפשיות. במקרה זה, הנפגעת המשמעותית היחידה מהתאונה הייתה הבת הבכורה. אחיה ואביה סבלו מחבלות קלות שהשפעתן פגה לאחר מספר ימים.
לדברי עוה”ד, היות והילדה סבלה מחבלות בלבד, והנזק העיקרי שעלול היה להתפתח אצלה היה נזק נפשי, הדבר יצר סיכון, שמא המומחים הרפואיים שיבדקו את הילדה, יסברו כי לא נגרמו לה נזקים מצטברים, והיא עלולה לזכות בפיצוי נמוך, בשל הכאב והסבל שנגרמו לה מהאירוע.
מנגד, לדבריו, ככל שהנפגע מתאונת הדרכים הוא צעיר יותר, כך הנזקים והנכויות שנסבו לו, גם אם הם קטנים יחסית, עלולים להתבטא בפיצוי גבוה יותר, מפני שהשפעתם על חייו היא משמעותית וארוכת טווח.
לדברי עו”ד בן עמי, אספקט זה מגלם סיכון משמעותי לחברת הביטוח.
עקב המצב, חתרו עו”ד בן עמי וחברת הביטוח להשגת פשרה שתגלם את הסיכונים והסיכויים של שני הצדדים. לאחר משא ומתן מהיר, שקדם למועד הדיון הראשון בתיק, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה חברת הביטוח ‘ווישור’ תפצה את הורי הילדה בסכום של 113 אלף שקלים.
השופטת ורד בלוך שכטמן מבית משפט השלום בפתח תקווה, קיבלה לאחרונה את הסכם הפשרה בין הצדדים, לאחר שהשתכנעה כי הפיצוי שיינתן לילדה תואם את טובתה, וחתמה את הסכם הפשרה כפסק דין לכל דבר ועניין.
“לעיתים עדיף לשני הצדדים, הן לתובעים שנפגעו מתאונה, והן לחברת הביטוח שאמורה לפצות אותם, להגיע להסדר פשרה, שחוסך זמן שיפוטי רב, עינויי דין והוצאות לא מבוטלות, ומגלם בתוכו למעשה את הפיצוי, שסביר להניח כי יתקבל בסופו של דבר, לאחר הליך משפטי ארוך”, אומר עו”ד בן עמי.
לדבריו, במקרה זה, עלולה הייתה הילדה להימצא במצב שבו היא סובלת מנכויות זמניות בלבד, שעם כל הכאב והסבל שהן מביאות עימן, לא גוררות פיצוי של יותר מכמה אלפי שקלים, “ועל כן הפשרה שהתקבלה לבסוף תואמת בהחלט את האינטרס של המשפחה ושל הילדה”.