הפוסק נשאל על ה”קטסטרופה”: מותר לנסוע באוטובוס דחוסים?

תופעת העומס בתחבורה הציבורית בערים החרדיות הולכת וגוברת, בפרט בשעות הבוקר והצהרים, בהם נוסעים הלוך ושוב כל אברכי הכוללים ובחורי הישיבות קטנות וכן הנשים ותלמידות הסמינרים ממקומות הלימוד והעבודה – דבר שמגביר את הצפיפות והדוחס באוטובוסים.

במכתב שהגיעה לפתחו של הגאון רבי יצחק זילברשטיין ממורה באחד הסמינרים, היא מתארת את התופעה כ”קטסטרופה”, כאשר בשעות הבוקר ישנו עומס רב וחברות התחבורה הציבורית לא מספקות מספיק אוטובוסים, בטענה שאין להם מספיק אוטובוסים ותקציב לתגבור הקווים. המצב הוא שגברים ונשים נוסעים במצב דחוס מאד, ובעיות רבות של צניעות נוצרו כתוצאה מכך.

המורה מציינת, כי פנו ושוחחו עם כמה עסקנים שאמרו כי עוד קודם שמבקשים מהציבור לעלות גברים מקדימה ונשים מאחורה, יש לפטור את הבעיה של הדוחס העצום השורר באוטובוסים.

כמובן שהפתרון הוא בהוספת אוטובוסים בשעות העומס, או לחילופין סידור הסעות מיוחדות לתלמידים ולתלמידות. אולם עד שהדבר יסודר, פנו לשמוע את דעת הגר”י זילברשטיין: מה דעת התורה הקדושה ומה עוד צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה – והאם מותר בכלל לנסוע באוטובוס במצב כזה.

הרב, בתשובתו ההלכתית המתפרסמת בעלון השבועי ‘דברי חמד’ היוצא לאור מתורתו, מתייחס לנושא בהרחבה, ואף פרסם מכתב רשמי שנדפס בקובץ ‘ווי העמודים וחשוקיהם’, בו הוא קורא לציבור להיזהר ולהקפיד בדבר.

הרב זילברשטיין בתשובתו מביא את מקורות הסוגיה, כאשר הוא מצטט את מה שנשאל על כך הגר”מ פיינשטיין זצ”ל בשו”ת אגרות משה – שם כותב שנגיעה בלי כוונה שלא לשם תאוה וחיבה אין בזה גם איסור דרבנן, ולכן הוא מתיר לנסוע לעבודה באוטובוס צפוף, אף שלא ימנע שתהיה נגיעה בין אנשים לנשים.

אך מעיר על כך הרב זילברשטיין שדבריו אמורים בזמנו, כאשר אנשים נשואים נסעו לעבודה וכל הנושא של נשים כאב להם, וגם הרהור לא היה להם, והנסיעה היתה למרחקים שאי אפשר ללכת ברגל, אולם כיום “בזמן הזה, ידוע המצב הקשה, שעיקר הדחיפות הם בשעות הבוקר או הצהריים בשעות שנוסעים בחורים לישיבות או בדרך חזרתם, ובגלל גילם הצעיר וגם היצר הבוער בקרבם כאש, לא ימנע מחשש הרהור בעת כזו”.

בשל כך הכריע: “ולכן צריך לדעת ולהזהיר שאם יש צפיפות באוטובוס ואי אפשר לנסוע בהפרדה כהלכה, הרי שגם לשיטת האגרות משה אסור לעלות לאוטובוס כזה, לא לאנשים ולא לנשים, כאשר לא ימנע מנגיעות, ואיך אפשר להתחיל את היום ולהצליח בלימוד, כאשר הנסיעה היא שלא בקדושה. ובדרך כלל המרחק אינו כל כך גדול, וזה בבחינת איכא דרכא אחרינא שהרי אפשר ללכת ברגל”.

הגר”י זילברשטיין מוסיף ומתייחס לתקופה בה אנו נמצאים, וכותב: “בנוסף יש לזכור שזה גם מסוכן גם לכלל ישראל, כי ענייני קדושה מוריד את השמירה מהכלל ועל זה נאמר ‘כי ה’ אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך’. וגם זה סכנה לאדם פרטי וכמבואר במדרש (שמות רבה טז, ב) שזה מביא מיתה, ועל זה נאמר ‘ורבים חללים הפילה’. וכעת שאנו מוקפים בשונאי ישראל רבים, ורק השמירה המיוחדת שיש לנו מהקב”ה מחזיקה אותנו כאן בארץ ישראל, ואם הקב”ה יסיר את השמירה לרגע אחד, ח”ו מה שיכול לקרות.

“וב”ה ברוב המקומות נשמרים גדרי הצניעות, אבל לפעמים המצב באוטובוסים חמור מאד שיש ערבוביה, וזה עצת היצר הרע, שאינו יכול לסבול שילדינו נוסעים בקדושה וטהרה ללימודיהם, ומעשה שטן הצליח שדווקא בשעות אלו לא יהיה תגבור, ויסעו בצפיפות כדי להכשילם באיסור, וזה סכנה גדולה לרוחניות של הנוסעים, וזה גם מסכן את השמירה על כלל ישראל”.

הרב זילברשטיין פונה בבקשה לכלל הנוגעים בדבר: “וכל מי שיראת ה’ נוגע לליבו, מצוה עליו לעשות הכל להגביר את תדירות האוטובוסים, או שהישיבות והסמינרים ישתדלו לסדר אוטובוס מיוחד, ואף שגם לזה היצר הרע מערים קשיים, מכל מקום יש להתגבר עליו ולסדר אוטובוס פרטי, וההורים יממנו את העלות מכספי מעשר, כי זה מעיקרי הדת שהבנים והבנות יגיעו ללימודם בקדושה, ומזה שאנו רואים כמה היצר מערים קשיים, כך אפשר להבין כמה זה חשוב.

“ובזכות השמירה על גדרי הצניעות, נזכה לשמירה מעולה מהקב”ה ושומר ישראל ישמור שארית ישראל, ונזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו”.