מליאת הכנסת אישרה בצהריים (חמישי) את תקציב המדינה המתוקן לשנת 2023 שעודכן בעקבות המלחמה בעזה.
בהצבעה בקריאה שניה ושלישית תמכו בתקציב 59 ח”כים מול 44 מתנגדים.
התקציב עבר הודות לרוב המוצק של הקואליציה, על אף התנגדות חברי ושרי סיעת המחנה הממלכתי. גילה גמליאל נעדרה מההצבעה, ח”כ יולי אדלשטיין הצביע בעד, אך הודיע שטעה וביקש שיופיע כי נמנע.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ אמר לאחר ההצבעה: “בשעה טובה, תקציב לשנת 2023 אושר במליאת הכנסת. זהו תקציב המלחמה. ביחד עם השותפים בנינו תקציב טוב, שנותן מענה לצרכי המלחמה בחזית ובעורף. לצה”ל יש, כמו תמיד, גיבוי תקציבי מלא לעשות כל מה שצריך כדי לנצח את אויבינו.
“בעורף, בתקציב הזה קידמנו מדיניות מרחיבה כדי לתת מענה רחב למפונים, לעסקים, לניצולים למשרדי הממשלה לטובתם של כל אזרחי ישראל. אני מודה לחברי הכנסת וליו”ר ועדת כספים ח”כ גפני על העבודה המקצועית והקשה להכנת התקציב בכנסת. זהו תקציב טוב ונצרך בעת הזו, תקציב שמעניק לחזית ולעורף מרווח נשימה ארוך כדי להביא ניצחון”.
יו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני: אמר “תקציב טוב ומאוזן לכלל אזרחי ישראל”.
לפני האישור אמר גפני במליאה: “אני מבקש לשבח את שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. הוא שר שעמד מול תקשורת שפגעה בו כל הזמן והוא דאג לכולם. הוא לא מהמפלגה שלי, אני לא אגיד לאנשים שלנו להצביע לסמוטריץ’, אגיד להם להצביע ל’יהדות התורה’, אבל אני משבח אותו על זה שהוא לא התרגש ממה שתקפו אותו, והוא הביא תקציב מאוזן לכולם”.
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, אמר בתגובה לאישור התקציב: “ממשלת ישראל מובילה אותנו ממחדל ביטחוני, למחדל כלכלי. בזמן שאזרחי ישראל מבינים את גודל השעה, מבינים את האתגרים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים עימם אנו מתמודדים כחברה וכמדינה וממשיכים לגלות אחריות ומנהיגות יום יום, שעה שעה, הממשלה גם עכשיו ממשיכה עם פוליטיקה קטנה.
“התקציב שעבר היום, זה תקציב סקטוריאלי ופוליטי ששוב מוביל לקרע בעם, תקציב שלא נותן ודאות כלכלית, תקציב שאין בו שום מנועי צמיחה, אין בו מענה לאזרחים שנקלעו לצרה, אין בו מענה לתוכנית מגן הצפון ולמאות אלפי התושבים שפונו מבתיהם והקרקע נשמטה מתחתיהם”.
לפי הצעת חוק תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023, סך ההוצאה לצורכי המלחמה בשנת 2023 הוא 28.9 מיליארד ש”ח – 17 מיליארד ש”ח מתוכם להוצאות ביטחוניות וכ-12 מיליארד ש”ח להוצאות אזרחיות (כ-8.9 מיליארד) ואחרות.
מימון הגידול מבוסס על תוספת תקציב של כ-25.9 מיליארד ש”ח (90%) והסטה מתקציבים אחרים בתוך התקציב של כ-3 מיליארד ש”ח (10%).
17 המיליארדים המיועדים לצרכי ביטחון כאמור, הינם עבור תשלום ימי מילואים, חימוש והצטיידות. כ-6.1 מיליארד ישמשו להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים – שיכון מפונים במלונות או מענקי דיור, מסגרות חינוך חלופיות למפונים, מנהלת תקומה, קצבאות לנפגעים ועידוד תעסוקה. 1.8 מיליארד ש”ח ישמשו לתגבור מערכי ביטחון אזרחיים – משטרת ישראל, שירותי ביטחון מיוחדים, שב”ס, כבאות, כיתות כוננות, הצטיידות חירום לרשויות המקומיות, ומקלטים. 1.8 מיליארד ש”ח ישמשו להוצאות לטיפול במשק – הלוואות בערבות המדינה, תמריצים לתעסוקה, סיוע לחקלאות, מעונות יום, פיצוי מוסדות תרבות, פינוי פסולת עודפת, כרית ביטחון לשיט ולתעופה. כמיליארד שקלים למערכת הבריאות – מיגון בתי חולים, בריאות הנפש, רכש תרופות.