שרית זוסמן, אימו של רס”ל במילואים בן זוסמן הי”ד שנפל בעזה לפני כשבוע, סיפרה הבוקר (שני) לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ברשת ב’ על הצוואה המצמררת שהשאיר בנה.
מאיזה קורס להתחיל? החלטה שלך • כנסו לקורסים חינם במגוון תחומים
בן הי”ד, בן 22 מירושלים, לוחם בגדוד הנדסה קרבית בחטיבה 401, נפל בקרב בצפון הרצועה ב-3 בדצמבר. הוא התייצב ב-7 באוקטובר לשירות מילואים – לאחר שהשתחרר רק בחודש יולי האחרון.
“המכתב שלו הגיע אלינו יומיים לאחר שנפל, לא היה לי ספק שנמצא משהו כזה”, סיפרה. “הוא שחרר אותנו מהרבה ספקות. הוא נסע בלב שלם, מתוך אהבה גדולה. הוא חיזק אותנו וביקש שנהיה שמחים. יש בבהירות הזו משהו משחרר שמאפשר לנשום”.
האזינו לריאיון המלא עם שרית זוסמן:
“הוא כתב את זה ממה שהבנו באוטובוס בדרך, ברגע שהוא החליט שהוא מתייצב למשימה מתוך הלב הגדול שלו”, אמרה.
בהמשך סיפרה כי כבר הצליחו לקיים חלק מהצוואה כבר בשבעה: “השבעה הייתה הזדמנות להכיר את כל החברים המתוקים שלו, אלו שלא זכינו להכיר ושמענו עליהם רק סיפורים ואלו שכן. גדל לנו מאגר החברים הצעירים. באמת היו ימים, עם כמה שקשה לומר, ימים טובים, מחזקים.
“כשעלינו לקבר בסיום השבעה החברים שלו שמו חולצה עם תמונה שלו, כמה סגריות ליד הקבר, מדבקות של הפועל ובקבוקי בירה. כשסיימנו את הטקס פתחתי בקבוק אחד. אמרנו כולם בקול ‘לחיים’ והבקבוק עבר בין כולנו. אנחנו נהיה עצובים לעולם אבל נשתדל להנות מההנאות הקטנות של החיים”.
המכתב שהשאיר בן זוסמן:
“אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש שמח לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל.
“גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. הייתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק. כנראה שאשב ליד סבא ונשלים קצת פערים, כל אחד יספר על החוויות שלו ומה השתנה בין מלחמה למלחמה. אולי גם נדבר קצת פוליטיקה, נשאל אותו מה דעתו.
“אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה, תהפכו אותה לשבוע של חברים, משפחה וכיף. שיהיה אוכל, בשרי כמובן, בירות, שתייה מתוקה, גרעינים, תה וכמובן כמובן עוגיות של אמא. תעשו צחוקים, תשמעו סיפורים, תפגשו את כל שאר החברים שלי שעוד לא ראיתם. וואלה? מקנא בכם. הייתי רוצה לשבת שם לראות את כולם.
“עוד נקודה חשובה מאוד מאוד. אם חלילה אפול בשבי, חי או מת. אני לא מוכן שחייל או אזרח אחד ייפגעו בגלל איזו עסקה לשחרורי. אני לא מרשה לכם לא לנהל קמפיין או מאבק או משהו כזה. לא מוכן שישוחררו מחבלים תמורתי. בשום דרך, צורה או עסקה. אל תפרו את המילים שלי בבקשה.
“אני אגיד את זה שוב, יצאתי מהבית בלי שבכלל זומנתי למילואים. אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם”.