כשר בלי הכשר? מסעדות בירושלים עתרו לבג”ץ בבקשה שיתיר להם להשתמש במילה “כשר” גם ללא תעודת כשרות מהרבנות.
הרבנות הראשית קנסה שתי מסעדות – ‘קרוסלה’ ו’טופולינו’ – לאחר שהציגו עצמן ככשרות, למרות שהסירו את תעודת הכשרות של הרבנות.
מסעדות אלה מובילות מהלך חדש בירושלים – של “מסעדות כשרות ללא תעודה”, כשהסועדים סומכים כביכול על הבעלים שהכל אכן כשר, גם ללא משגיח.
פקחי הרבנות קנסו את המסעדות לפי סעיף 3 לחוק ההונאה בכשרות הקובע: “בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר”.
בעתירה שהגישו אתמול באמצעות עו”ד ריקי שפירא רוזנברג יחד עם המרכז הרפורמי לפלורליזים, מבקשים בעלי המסעדות לבטל את הסעיף הזה מהחוק.
לטענתם, הסעיף סותר את חוק יסוד חופש העיסוק וסותר את מהות החוק, שהוא מניעת הונאה. “בענייננו, העותרים הבהירו לציבור לקוחותיהם הבהר היטב כי אין בידם תעודת כשרות של הרבנות הראשית ולכן לא היתה בהתנהגותם כל הטעייה או הונאה, וממילא הם לא עברו על חוק איסור הונאה בכשרות.
“העובדה שציבור לקוחות בחר לאכול בבית האוכל שלהם, על אף שאין ברשותם תעודת כשרות מטעם המשיבה, מראה שיש ציבור המעוניין באוכל ובשירות שמעניקים העותרים על אף שאין בידיהם תעודת כשרות”, נכתב בעתירה.
עוד נטען בעתירה: “חוק איסור הונאה בכשרות, שנועד להגן על צרכנים מפני הטעייה, תפח עם השנים למכשיר רב עוצמה, שבו משתמשות הרבנות הראשית והרבנויות המקומיות על מנת לקבוע תנאים ולהעמיד לבעלי בתי עסק דרישות שאין בינן לבין החוק ולא כלום. עתירה זאת מטרתה להפסיק את הפגיעה הקשה בבעלי בתי עסק דוגמת העותרים, ולהשיב את החוק לתכליתו המקורית”.
מהרבנות הראשית נמסר בתגובה ל’הארץ’: “חוק איסור הונאה בכשרות הוא חוק צרכני ולא חוק דתי. 74 אחוז מהציבור בוחרים לשמור כשרות על פי הלכה. הזכות שעליה מגן החוק היא זכות לצרוך אוכל כשר על פי ההלכה. החוק הזה עמד כבר בעבר במבחנים משפטיים. נקרא את העתירה ונגיב בבית המשפט”.