המשגיח: “צריך שתומכי תורה יבינו שאת המלחמה הדף גמרא מנהל”

הגאון הצדיק רבי חזקיהו מישקובסקי, משגיח ישיבת ‘ארחות תורה’, נשא דברים על ציונו של מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן, במעמד שנערך על ידי מוסדות ‘ארחות תורה’ ביארצייט השישי.

היה לכם ‘חופשי חודשי’ בתוקף כשפרצה המלחמה? זה מה שתקבלו

“שש שנים של יתמות, רבי חיים שמואלביץ היה אומר שבן על אבא לא מסוגל להגיד, יכול רק לצעוק אבא ולבכות. הגמרא מספרת שחזרו תלמידים של רב מלוייה היה להם איזה ספק, וקרעו עוד פעם קריעה, חוץ ממה שקרעו קריעה בלוייה, קרעו עוד פעם. מסביר את זה הרב נוימן בדרכי מוסר: הם הגיעו וראו עוד פעם כמה חסר להם רב, הנה יש להם שאלה בהלכה, הרגישו עוד כאב באבילות, עוד צער, ועשו קריעה חדשה.

אנחנו כעת עושים עוד קריעה. נמצאים בכזה זמן קשה לעם ישראל, כמה קשה לנו, כמה חסר לנו את הראש ישיבה שהוא יגן עלינו ויתפלל עלינו, קריעה חדשה של דור של תקופה, שש שנים שחסר לנו אבא.

אני רוצה להגיד לכם איזה הרגשה קטנה, הרגשה שמי שהיה אצל הראש ישיבה יבין את זה פשוט: כתוב בחז”ל שכל האבנים רבו ‘עלי יניח צדיק ראשי’, עד שנהיה אבן אחת גדולה והכל נרגע. נשאלת השאלה: נכון, אמת נהיה אבן אחת, אבל הראש היה מונח על חלק אחד של האבן, היה אבנים שהיו מונחים רחוק מחלק שהראש היה מונח עליו למה נרגעו, והתירוץ הוא שהראש של יעקב מונח על האבן אין מחלוקות, איפה שיש ראש של יעקב אין מחלוקות.

ובדורינו איפה שהיה את הראש ישיבה שם היה מרבים שלום בעולם, אין מחלוקות, לוותר, למחול. רק אתמול סיפר תלמיד אחד שהיה לו קול מאד משונה, ואמרו לו שאת השאלות שהוא ישאל, שישאל אחר השיעור, כי בשעת השיעור אז מאד קשה להבליג על זה, זה היה מאד מצחיק. פעם אחת היה שיעור בבית של הראש ישיבה, וההוא החליט שאין ברירה, זה כאב לו מאד והוא שאל – ובאמת כולם צחקו. ואז הוא ראה שאחד לא צחק, שהראש ישיבה מוריד את הראש למטה, ושלא ניכר מה שעושה שם, ישב ובכה. הוא לא יכל לראות איך שתלמיד מתבייש.

כולנו יודעים שאם הראש ישיבה היה איתנו, היה מבקש מאיתנו כמו שהוא עצמו לשאת בעול של הציבור, כפי שאומר רבי חיים מוולאז’ין האדם לא נברא אלא להועיל לאחריני, להתפלל על הציבור.

קודם כל אנחנו חייבים כמו כל כלל ישראל להתפלל על אחינו בית ישראל הנתונים גם בצרה וגם בשביה, שניהם, להתפלל עליהם, על הפצועים על כל אלה, כמו שאנחנו יודעים שהראש ישיבה בזמן של מלחמה לא ישן על המיטה, ישן על הרצפה, כדי להיות בצער עם הציבור.

ואחרי זה יש לנו להתפלל שבזכות הראש ישיבה שהישיבות ימשיכו. היום זה זמן קשה, זמן שצריכים שתומכי תורה יבינו שאת המלחמה הדף גמרא מנהל, צריך כמובן..  אבל הדף גמרא זה העיקר, ושהתמכין דרבנן הרי כתוב ותקע כף ירך יעקב זה התמכין דרבנן, זה בדיוק שחל בשבועות האלו, להתפלל על כל התמכין דרבנן של הישיבה, שיזכו באמת להיות הלאה מסייעים לעולם התורה, שיתמלאו משאלות ליבם לטובה.

לא נשכח להתפלל על מוסדות התורה שימשיכו להיות באמת מעוז ומגדול כמו שהראש ישיבה רצה, דבר שנצטער בו צדיק לא יכשל בו זרעו. אנחנו נקראים הזרעו שלו, שנמשיך הלאה באמת תורה בטהרתה, תורה בתפארתה, לצעוד בארחותיה של תורה, באמת לזכות להמשיך הלאה מה שהראש ישיבה רצה תורה ויראת שמיים ומידות טובות ובין אדם לחבירו.

ואז נוכל באמת לזכות ולהיות ראויים קצת לתואר של תלמידים ושזכותו תגן עלינו, שנזכה אנחנו לבד לעבור את חבלי משיח האלו, ולזכות לתחיית המתים ולראות אותו איתנו יחד, ונחזיר לו את הפיקדון ששמרנו לו, שה’ יזכה את כולנו מתוך בריאות ואריכות ימים אמן ואמן.