“אני צודק, אבל אין לי איך להוכיח את זה משפטית”

פעמים רבות שואלים אותי לקוחותיי “איפה הצדק?! מה, השופט לא יבין שאני צודק?!” ואני עונה – תורת המשפט קובעת כי במשפט אין צדק אבסולוטי, יש ״צדק משפטי״. לפעמים אני מוסיף – לעיתים בבדיחות הדעת ולעיתים לאחר תוצאה שאינה נראית לי שלא בבדיחות הדעת – ״וגם זה בקושי״.

בימים אלו אנו עוסקים בחשבון נפש. כל אחד וחשבונו שלו. אנו מבקשים רחמים ומחילה ומקווים כי אלו יגברו על הצדק, על מידת הדין, במשפטנו שלנו.

האם אותו מונח ערטילאי – ״צדק״ – הינו דבר אשר אנו בני התמותה יכולים להתהדר בו?! האם אצלנו בני התמותה ״הצדק״ הינו אבסולוטי?! האם קיים ״צדק״ במשפט?!

תיאוריות המשפט עוסקות מזה שנים רבות בסוגיה מורכבת זו. אנו ננסה להציץ קמעא על סוגיה רחבה זו.

בסע׳ 6 לחוק יסוד השפיטה הוא הצהרת האמונים של שופט נקבע:

                 ״מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה: “אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה… ולשפוט משפט צדק, לא                  להטות משפט ולא להכיר פנים”.

 מה משמעותה של אותה הצהרה, הכוללת את המילים ״לשפוט משפט צדק״, שעה שמשמעות אותו  ״משפט צדק״, אינו דבר מוגדר?!

 הבחנה בין צדק דיוני לצדק מהותי

 המשפט נוטה להבחין בין צדק דיוני לצדק מהותי. היינו השאלה הראשונה היא: האם ההליך המשפטי היה צודק? – צדק דיוני.

והשנייה: האם תוצאת המשפט הייתה צודקת? – צדק מהותי.

 במאמר מוסגר נציין, ונפנה לטורים קודמים בהם עסקנו בסוגיות שונות של בוררות ובעיקר באלו העוסקות בביטול פסק בורר, כי הליך בחינתו של פסק בורר, עת נבחנת בטלותו, אינו כולל בחינה מהותית – צדק מהותי, בשונה מערעור, אלא בחינת הצדק הדיוני.

צדק דיוני

הצדק הדיוני מתמקד בהליך, היינו עד כמה זכה המתדיין למשפט הוגן. ומן הכלל אל הפרט –  עד כמה ניתן יחס שיוויוני לבעלי הדין; ניהול המשפט על פי סדרי הדין – כללי המשחק; הצגת ראיות על פי דיני הראיות; אי משוא פנים; העדר ניגוד עניינים – ניטרליות – של השופט; שמיעת טענות הצדדים; ועוד.

 צדק מהותי

עד כמה ההכרעה המשפטית צודקת.

באופן מובנה הליך משפטי נשען אליי חוק. מכאן, משמעות משפט הצדק הינו בראי החוק. היינו, עד כמה ״צודקת״ ההכרעה השיפוטית בראי החוק.

סוגיה זו הינה מורכבת כשלעצמה, שכן השופט כפוף לחוק ורק לחוק, ומי לנו יתקע כי החוק – כל חוק – הינו ״צודק״? עד כמה חוק מושפע מגורמים שונים בעת חקיקתו? האם יכול וחוק – יציר אדם – הינו בבחינת צדק אבסולוטי? האם כל חוק טומן בחובו צדק? האם הצדק של האחד הינו הצדק של האחר? ועוד ועוד סוגיות  פילוסופיות שאין זה המקום להאריך בהן.

יחד עם זאת, למשפט פנים נוספות לבד מחוק אליהן ניתן להתייחס בעת דיון משפטי. כך למשל: ההתמקדות בחקר האמת; האם התוצאה המשפטית עולה בקנה אחד עם העובדות או שהינה מנותקת מהן; ועוד.

 פרי העץ המורעל

בשיטת המשפט האמריקאית, קיימת דוקטרינה משפטית המכונה ״פרי העץ המורעל״. היינו – אם הושגה ראיה תוך עבירה, ראיה זו אינה קבילה ולא ניתן להסתמך עליה, אף אם ברור כי נכונה היא ואף אם ברור כי היא יכולה לשנות את התמונה במאה ושמונים מעלות.

דוקטרינה זו ממחישה יפה את האבחנה שבין ״צדק״ ל״צדק משפטי״.

 אבחנה בין הדין הפלילי לאזרחי

על מנת להרשיע אדם בדין פלילי נהוג לומר, כי השופט – או מושבעים בשיטות בהן תוצאת ההליך נקבעת על ידי מושבעים – צריך וודאות של 99%,  כי הנידון אשם ואילו בפן האזרחי נהוג לומר כי השופט – או המושבעים – צריך וודאות של 51%.

מקרה הממחיש את השלכות אבחנה זו על ״צדק משפטי״, ניתן לראות במקרה הידוע של ״רצח״ אשתו של שחקן פוטבול אמריקאי ידוע בשם אוג׳י סימפסון. אותו אוג׳י סימפסון יצא זכאי מרצח אשתו בדין הפלילי, אך חייב בפיצוי בדין האזרחי. מכאן אמור, האם היה כאן רצח אם לאו? האם הוא רצח? הכיצד יכול להיות שבמשפט הפלילי הוא אינו רוצח ובאזרחי כן?

התשובה היא – במשפט האזרחי הצדק המשפטי הוביל לחיובו ואילו במשפט הפלילי הצדק המשפטי הוביל לזיכויו.

 אמור מעתה, צדק צדק תרדוף ואליו תשאף. אך דע לך, כוחך ויכולותיך מוגבלים. מעצם היותך אדם, לעולם אינך חף מטעויות ולעולם חשיבתך סובייקטיבית. הכר במגבלות אלו. כל ותכיר בהן ותפנימם, קיים סיכוי כי תתקרב יותר אליי צדק, בין במשפט ובין בחיי היומיום.

 נאחל לכולנו שנה טובה, גמר חתימה טובה, שמידת הרחמים תגבר על זו של דין וככל ונזדקק למשפט דלמטה, שיעשו עימנו ״צדק משפטי״.