בעם ישראל אין עצמאות פיזית בלי עצמאות רוחנית. הן תלויות זו בזו

אין כמו חג החנוכה להמחשת ההבדל המהותי בינינו ובין אויבינו. ראו מה אנחנו מרימים על נס ומה הם מאדירים. בשבועות האחרונים כוחותינו החריבו אנדרטות למרצחים שהציבו האויבים בערי הרצועה וגם בערי יהודה ושומרון. אלה דמויות המופת שלהם. ואילו אנחנו מציבים חנוכיות ומאירים אור.

בעת הצורך גם אנחנו יודעים להילחם בעוז ובגבורה ולהכות באויבינו. גם החשמונאים קמו ונלחמו ביוונים. אבל זה כורח המציאות במצבים מסוימים. הדרך הכללית של העם היהודי באה לידי ביטוי בסמל שבו אנו מציינים את נס חנוכה לאורך הדורות – הדלקת נרות, הפצת אור.

הכוח שמביא ניצחון

באמת יש כאן דבר מופלא. החשמונאים השיגו ניצחון צבאי כביר – קומץ לוחמי גרילה הצליחו להביס את הצבא הענק של המעצמה הגדולה ביותר בעולם של אותם ימים. לכאורה ראוי היה לקשור את הזיכרון הנצחי של החג בניצחון הצבאי.

אך למעשה הניצחון הצבאי מוזכר בקיצור בתפילת ‘ועל הניסים’, ואילו המצווה העיקרית של חנוכה שמה את הדגש על אירוע אחר לגמרי – נס פך השמן.

כך ביקשו חז”ל להנחיל לדורות את ההכרה שעיקר המאבק של חנוכה התבטא בצד הרוחני-ערכי, שאותו מסמל פך השמן. המלחמות והניצחונות באו מכוחו של אותו ‘פך שמן טהור’, אותה נקודה של אמונה עזה ולוהטת בקב”ה, שהתפרצה אז במלוא עוזה. את הנקודה הזאת ראוי לזכור ולהנחיל מדור לדור.

סופה של ממלכת החשמונאים משקף אמת זו גם מהכיוון השני. כל עוד הייתה העוצמה הרוחנית בשלמותה, הממלכה פרחה ושגשגה. דעיכתה וקריסתה החלו ברגע שאיבדה את כוחה הרוחני-ערכי ואת עצמאותה התודעתית. כשהחלה הפזילה אל הממלכות השכנות, לצד שחיתויות פנימיות, בנקודה זו נזרע סופה.

מתברר שבעם ישראל אין עצמאות פיזית בלי עצמאות רוחנית. שתיהן תלויות זו בזו, וכאשר נפגעת העצמאות הרוחנית, על-ידי אימוץ תרבות העמים ושחיקת הזהות היהודית, במהרה מתכרסמת ואף נעלמת העצמאות הפיזית.

האור היהודי הנצחי

הזעזוע שטלטל את כולנו בעקבות הטבח האכזרי בשמחת תורה עורר בבת אחת את הנקודה היהודית שאולי הייתה רדומה. פתאום יהודים בכל רחבי העולם חשו בבהירות את היותם יהודים. מליבם פרץ רצון עז להזדהות בגאון כיהודים ולהתחבר לזהותם ולשורשיהם.

זה מה שקרה גם בימי החשמונאים. דווקא גזירות אנטיוכוס עוררו את הנקודה היהודית בלב המוני העם, ואז פרץ המרד. הכוחות שכאילו דעכו קמו פתאום לתחייה. הנשמה היהודית גילתה בבת אחת את עוצמתה. מעטים קמו נגד רבים, חלשים נגד גיבורים. האמונה היהודית הצליחה להתגבר על אויביה ומדכאיה. נחישותם של קומץ מאמינים גברה על פילי המלחמה הכבדים של היוונים.

כשאנו מדליקים את נרות החנוכה כדאי שנזכור את הלקח הנצחי. הקיום היהודי תלוי בשמירת הייחודיות היהודית ובדבקות בתורת ישראל ובמצוותיה. התרבות הכללית משתנה ומתחלפת, אבל האור היהודי חי וקיים לנצח. חנוכה שמח!