הספיק להגיע מהקרבות ללידת הילד העשירי – וחזר למילואים בדרום

מורג ושגיא חגגו את שמחת תורה בביתם ביישוב קידה שבבנימין עם תשעת ילדיהם ועם הילדה העשירית שבדרך – בחודש השביעי להריונה של מורג.

היה לכם ‘חופשי חודשי’ בתוקף כשפרצה המלחמה? זה מה שתקבלו

ברבע לתשע בבוקר מג”ד המילואים של גדוד 71 בצנחנים התקשר להקפיץ את הגדוד של שגיא.

“כבר בבית הכנסת הסתובבו שמועות וסיפורים, וכשקיבלתי את הטלפון הגעתי כמה שיותר מהר לבסיס ביל”ו להתארגן”, מספר שגיא קייזלר.

מספר שעות לאחר מכן הצטרף הגדוד לעוד יחידות מובחרות שכבר לחמו בכפר עזה, שם נלחמו בחילוץ התושבים ובטיהור הקיבוץ ממחבלים במשך ארבעה ימים.

לאחר מכן, שגיא וחבריו ללחימה נשלחו לבסיסי אימונים, והוא לא היה בבית ברציפות כשלושה שבועות.

“כמעט כל הגברים ביישוב הקופצו” מספרת מורג. “התחושה לקראת הלידה הייתה מאוד מתוחה, ולא ידענו אם הוא יגיע ללידה או לא. ממש לפני סוכות הבת הבכורה שלנו התחתנה, וגם בעלה הטרי הוקפץ למילואים והיא בינתיים חזרה להיות איתי בבית”.

וכך, ביום שני לפנות בוקר, התקשרה מורג לשגיא, והוא עלה מיד על מכונית של חבר לכיוון הדסה עין כרם, כשמורג ובתה הבכורה גם הן בנסיעה בדרך למרכז הרפואי.

שגיא הגיע לבית החולים כחצי שעה לפני הלידה, שהייתה בסביבות שמונה בבוקר. “צוות בית החולים מאוד הבין את הסיטואציה”, אומרת מורג, שזו לידתה העשירית בהדסה עין כרם. “המיילדות והאחיות כל הזמן אמרו לי – אל תדאגי, גם אם הוא לא יספיק להגיע, אנחנו כאן איתך. הן תמכו ועטפו אותי באהבה גדולה.

“גם הילדים היו מעורבים הרבה יותר מבלידה רגילה. גם בתי הבכורה שליוותה אותי כל הזמן, וגם הילדים הקטנים יותר שבחודשיים האחרונים דאגו לכל מה שצריך בבית”.

שגיא מדגיש שבזמן המלחמה, המחשבות על עתיד המדינה גוברות על המחשבות והדאגות למשפחה ולקראת הלידה. “ברגעים היסטוריים כאלו של חילוץ אנשים והצלת חיים, הכל נשאר לרגע בצד – העבודה, המשפחה. הראש כולו עוסק בלחימה ובמדינה”.

“זכינו לתת חיים בתקופה כזאת, וזאת תחושה מדהימה וחזקה”, סיכם הזוג, רגע לפני שמורג השתחררה ושגיא חזר, כמובן, לגדוד המילואים בעזה.