מלחמת ‘חרבות ברזל’ מייצרת שאלות הלכתיות מיוחדות: הגר”י זילברשטיין העלה אמש (שני), בשיעורו השבועי בבית הכנסת ‘המרכזי’ בשכונת רמת אלחנן, אחת מהשאלות הללו.
חרדים מהמצב? אל תדחיקו: יש מוקד תמיכה נפשית במיוחד עבורכם
הרב אמר: “מישהו בא מהצבא ושאל שאלה, אה, אמרתי אשריכם ישראל, הוא נמצא בעזה ואין לו שמן להדליק נר חנוכה – האם אני יכול לקחת מהטנק שמן טוב להדלקה ולהדליק באיזה בית או חדר שישן שם בעזה? אמרתי לו, אין שום ספק שאתה יכול, למה, כי הרי הוא לוקח כמות לנר אחד, ולא צריך יותר מזה, וזה שווה כמה פרוטות, והצבא מעוניין שלך יהיה את הכח והסגולה הזו של נר חנוכה, ודאי שניחא להו… אין כל פקפוק בזה, אתה יכול לקחת ולהדליק, וניחא להו לאנשי הצבא שאתה תעשה כך וירווח לך ולכולם”.
תוך כדי, התייחס הרב לשאלת הדלקת נרות חנוכה בפתח הטנק, כשהמדובר בחיילים השוהים כל הלילה בטנק ואוכלים וישנים שם. הרב הציג מה שפסק בזמנו חמיו הגרי”ש אלישיב זצ”ל – לא ניתן להדליק שם נרות חנוכה, משום שהטנק אינו עשוי לשבת וליהנות בו כמו בבית, ואם כן אין לזה שם של “בית”, ואי אפשר לקיים בו מצוות הדלקת נרות חנוכה.
לאחר מכן הפתיע הרב זילברשטיין בפסק הלכה חדש: “האמת היא, לי נראה שהנמצא שם בעזה, בשעה שאינו יודע מהיכן יזחלו לו מחבלים, הוא פטור מנר חנוכה. זה הרי לא נחשב בית, הוא ישן שם אבל ישן על גחלים. אמרתי לו שאני חושב שלא יוצאים ידי חובה, רק אשתו בבית או שליח בביתו שידליקו עליו, והוא אינו יכול להדליק שם, הוא נמצא במצב מלחמה, ואין לו את היישוב הדעת להדליק שם וכל הזמן שקוע ומפחד במלחמה, כל רגע לשהות שם זה סכנת נפשות, הם זוחלים שם מתחת לאדמה המחבלים הללו, הם חיות רעות.
לעניות דעתי צריך עיון גדול אם אתה יכול להדליק נרות – אם אתה גר בחדר בעזה. נר חנוכה נעשה להודות להלל ולשבח, וכשהוא נמצא שם אינו במצב של להודות ולשבח אלא במצב של סכנה, מבקש רחמים שהוא וחבריו חישארו בחיים. אם רוצה – יכול להדליק בלי ברכה, אבל לברך אינו יכול משום שהוא במקום סכנה”.
הרב הוסיף: “אנו צריכים לנצל את הזמן הזה, זה זמן של ניסים, הרבה ניסים יכולים להיות, וכמבואר בפוסקים שבימי החנוכה מותר להתפלל על ניסים גלויים, כשם שזכו אבותינו בימים ההם, כך הקב”ה יעשה לנו ניסים ונפלאות בימים האלה”.