מהניסיון לביטול הכניסה הקרקעית ועד אישור העסקה: שלב אחר שלב

עיתון ‘הוול סטריט ג’ורנל’ פרסם הבוקר (שישי) פרטים חדשים על אחורי הקלעים של העסקה בין ישראל לחמאס, לשחרור החטופים והפסקת האש, בהסתמך על מקורות אמריקנים ובמזרח התיכון.

עסקת שחרור 50 מהחטופים תצא לפועל לאחר שבועות של משא ומתן קדחתני, שנוהל עד הרגע האחרון עם התעקשות על כל פרט.

לפי העיתון האמריקני – שדיווחו צוטט בחדשות 12 – המו”מ לשחרור החטופים, שהתנהל בין ישראל, ארה”ב, מצרים, קטאר ויחיא סינוואר המסתתר בבונקר תת קרקעי ברצועה, היה “אחד המסובכים ביותר בהיסטוריה המודרנית”.

לפי הדיווח, סינוואר הקפיא את המו”מ לאחר שצה”ל נכנס לבית החולים שיפא, ושב להידבר לאחר שהלחימה שם הסתיימה.

השיח על שחרור החטופים החל כבר בימים הראשונים לאחר תחילת הלחימה. היועץ לביטחון לאומי של ארה”ב, ג’ייק סאליבן, הנחה את ג’וש מלצר, היועץ המשפטי של המועצה לביטחון לאומי ועוזר הבית הלבן, להקים צוות שיעסוק בסוגיה הרגישה, והוא התמקם בדוחא, בירת קטאר.

לפי המקורות ששוחחו עם העיתון, המו”מ בין הצדדים תואר כ”דרמטי, אינטנסיבי, מתסכל ומייגע”.

לפי מקורות במזרח התיכון ששוחחו עם ‘הוול סטריט ג’ורנל’, קטאר היא שלחצה על ראשי חמאס השוהים במדינתם, בעוד גורמי המודיעין המצרי, שלהם יש ניסיון של עשרות שנים בתיווך בין ישראל לחמאס, הם שלחצו על ראשי חמאס בעזה, בדגש על סינוואר.

הצוות הבין-לאומי הצליח להגיע להישג משמעותי ראשון כשבועיים אחרי פרוץ המלחמה – שחרור של שתי חטופות אמריקניות, יהודית ונטלי רענן ב-20 באוקטובר, כשאותו שחרור נחשב למקרה בוחן של פעילות הצוות.

למחרת הגיש חמאס הצעה: שחרור קבוצה גדולה של נשים וילדים חטופים, אם ישראל תבטל את התוכנית לכניסה קרקעית לרצועה. בארה”ב התעניינו מול ישראל אם תסכים לעכב את המבצע הקרקעי, אך היא סירבה וטענה שחמאס לא סיפק את רשימת החטופים המפורטת ולא הוכחה לכך שהחטופים נמצאים בחיים.

יומיים לאחר מכן, ראש ממשלת קטאר הציע לשליח האמריקני למזרח התיכון, ברט מקגורק, שחמאס ישחרר קבוצה גדולה של נשים וילדים חטופים בתמורה לשחרור אסירים ביטחוניים מבתי הכלא בישראל וכן הכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועה.

קטאר ומצרים פנו לחמאס ב-26 באוקטובר כדי לבדוק אם חמאס אם ניתן יהיה לממש את העסקה, ואף ביקשו מארגון הטרור לספק הוכחות לכך שהחטופים נמצאים בחיים.

סינוואר השיב למצרים כי הוא מבטיח שישוחררו 50 נשים וילדים, אך אין בידיו את הפרטים של מי שישוחרר. כמה שעות לאחר מכן, בחמאס הציעו להעביר רשימה של 10 חטופים בלבד. בארה”ב טענו שזה לא מספיק, ובישראל מסרו למצרים שהכניסה הקרקעית לרצועה תגביר את הלחץ על חמאס ותגרום לאנשיו לקחת את המו”מ ברצינות רבה יותר.

בלילה של ה-27 באוקטובר החלה הכניסה הקרקעית לרצועה. טנקים וכוחות חי”ר החלו להילחם בקרבות פנים אל פנים עם מחבלי חמאס, בזמן שחיל האוויר ממשיך בתקיפותיו.

בשלב הזה, סינוואר ניתק לחלוטין את הקשר עם מצרים.

“ההתפתחויות בשדה הקרב השפיעו באופן דרמטי על המו”מ”, אמר מוחמד אל-ח’וליפי, מנהל המשא ומתן הקטארי. “ההסלמה הקשתה מאוד על המשימה שלנו”.

בשעה שלוחמי צה”ל כבר נכנסו לעומק הרצועה, ניסו קציני מודיעין מצרים לשכנע את חמאס להעביר רשימה של 50 חטופים. אלא שתקיפה אווירית משמעותית של ישראל באזור ג’באליה שבצפון הרצועה ב-31 באוקטובר, גרמה למצרים, קטאר וחמאס לעצור את השיחות במחאה.

כמה ימים לאחר מכן, ראש ה-CIA, ויליאם ברנס, וראש המוסד, דדי ברנע, המריאו לקטאר וניסו לדלות מידע נוסף על החטופים ולגשש אם ניתן יהיה להפעיל לחץ נוסף על חמאס. לפי הדיווח, מדובר היה ב”פריצת דרך” והחלו לגבש טיוטה כללית של העסקה.

סינוואר דרש: אם לא יבוטל המבצע בשיפא – לא יהיה מו”מ

בבוקר ה-12 בנובמבר החמאס החל לספק רשימת שמות של חטופים נוספים, אלא שהכיתור שביצעו לוחמי צה”ל לבית החולים שיפא, הביא שוב להקפאת השיחות על ידי ראשי חמאס בעזה. הגדיל לעשות סינוואר, ששלח הודעה למצרים ולפיה יש לבטל לחלוטין את המו”מ, אם צה”ל לא יבטל את המבצע בבית החולים.

במקביל, נשיא ארה”ב ביידן התקשר לראשונה לאמיר קטאר, השייח’ תמים בן חמד אל תאני. ביידן הדגיש בפניו כי היעדר הפרטים על החטופים מעכב את השיחות. הוא דרש לקבל מידע ברור על 50 החטופים – גיל, מין ולאום, שכן ללא המידע – המו”מ ייכשל.

הקטארי הבהיר לביידן כי יעשה כל שביכולותו כדי לשכנע את חמאס לספק את המידע.

ב-16 בנובמבר התחדשו שוב השיחות, וחמאס העביר את הרשימה המפורטת של 50 החטופים, שייעדו לשחרר. ביידן התקשר לאמיר קטארי ושיבח את פעילותו למען קידום העסקה. עם זאת, הוא הזהיר שזו יכולה להיות “ההזדמנות האחרונה” לבצע אותה. “שני הצדדים עשו ויתורים בשיחות”, צוטט הנשיא בעיתון. “עכשיו הגיע הזמן לעשות את זה”.

חלוקת העבודה בין הצדדים הייתה כך: קטאר תלחץ על חמאס וביידן ילחץ על נתניהו, כך ששניהם יסכימו לקבל את ההסכם.

חמאס הסכים לרוב הטיוטה, אך התעקש על שתי סוגיות: ראשית, הייתה מחלוקת על היחס בין חטופים ישראלים לאסירים פלסטינים, כחלק מתהליך השחרור. בנוסף, הצדדים היו חלוקים באשר לאורך ההפוגה בלחימה.

יתרה מכך, חמאס דרש מישראל להפסיק את תנועת המל”טים בשמי הרצועה – צעד שיפגע במאמציה של ישראל לאתר את מנהיגי החמאס בדרום עזה.

ישראל התנגדה בתחילה לדרישה של הפסקת המעקב האווירי, אך לבקשתו של ביידן ששוחח עם נתניהו כמה פעמים, התקבלה הסכמה. לפי העיתון, ארה”ב, שמבצעת גם היא מעקבים בשמי הרצועה, תשקול אם להמשיך בפעילותה בזמן ההפוגה – ובאיזה היקף.

חמאס אישר בפומבית את ההסכם ב-21 בנובמבר, וגם ממשלת ישראל אישרה אותו ביום רביעי האחרון.