הגר”י זילברשטיין: הרעיון להפוך כל אזעקה לחוויה – אינה דרך היהדות

שאלה חינוכית מעסיקה בימי המלחמה הורים ומחנכים רבים: מהי הדרך הנכונה להעביר לילדים את המתרחש במלחמת ‘חרבות ברזל’ – החל מהטבח הנורא  בשמחת תורה וכלה במלחמה המתמשכת, כאשר אחת השאלות המרכזיות היא כיצד להתמודד עם הפחד והטראומה שאופפים ילדים רבים מהאזעקות, היירוטים או הנפילות.

פולמוס מעניין שהגיע לשולחנו של הגאון רבי יצחק זילברשטיין, והובא בקו ‘שיח יצחק’ על ידי נכדו הרב חיים מלין: הורים שאלו את הרב על עצה של ממטפל רגשי מומחה, שלטענתו תגרום שלא ייבהלו מקולן המבעית של האזעקות.

היועץ אמר: “תהפכו את הרגעים הללו לחוויה. כדאי להכין מיני מתיקה או פרסים קטנים, וכל פעם שתשמע האזעקה, תחלקו אותם לילדים בעת השהות במרחב המוגן, ובכך תהפכו את אותם רגעים לרגעים מתוקים ומשמחים”.

ההורים מעידים שכך עשו, והעצה הועילה, וגם שאר ילדי הבניין החלו לבוא ולבקש ממתקים ופרסים, וכך האזעקה הפכה מזמן מלחיץ וכבד, לשעה חווייתית, עד כדי כך שנוצר מצב בו הילדים ממתינים בקוצר-רוח לצפירת האזעקה כדי לקבל את הממתק הבא…

ההורים הוסיפו לשאול: האם מותר לקנות את הממתקים הללו מכספי מעשרות, שכן אולי ניתן להחשיב את הדבר להוצאת מצווה.

אלא שתשובתו התקיפה של הרב זילברשטיין הפתיעה אותם מאד:

“הוצאה זו אינה נחשבת להוצאה של מצוה, ואף לא של רשות, אלא ‘הוצאת עבירה’, כי כל עצתה של אותו ‘מומחה’ אינה אלא עצת גויים, להפוך עת צרה וזעקה ל’חוויה’. עצה יהודית היא, להרגיע את הילדים על ידי מזמורי תהילים שיאמרו במקהלה – וכידוע בעת צרה מחויב אדם מדאורייתא להתפלל להשי”ת שיושיעו מהצרה. על מנת להשרות אווירת רוגע וחיזוק, ניתן לשיר עם הילדים שירים המחזקים בביטחון ואמונה, כגון ‘אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח’, ‘והיא שעמדה לאבותינו ולנו’, ‘בצאת ישראל ממצרים’, וכדומה”.

הגר”י זילברשטיין הוסיף: “ובמקום שיטת החינוך הזרה של חלוקת ממתקים, יש להחדיר לילדים – באופן מרגיע ומשמח – שהאזעקות נועדו לפשוט את העקמומיות שבליבנו, שכן ‘האלוקים עשה שיראו מלפניו’, ולשנן באוזנם את דברי הרמב”ם: “מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור. ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם.

“ורק לאחר אמירת התהילים ושירי האמונה, כאשר הטיל יורט או נפל בשטח פתוח, יאמרו כולם ‘מזמור לתודה’ (תהילים ק), ואז יהיה אפשר לחלק לילדים ממתקים וכדומה, ותהיה זו ‘סעודת מצוה’ – שכן קיימת מצוה מן התורה להודות ולשבח להשי”ת לאחר נס שהתרחש”.