נשיא הישיבה רבי אברהם כהנמן זצ״ל, אביו של רבי אליעזר, וחמיו של רבי שמואל, שהיה הבעלים על הנכסים והישיבה, כתב בצוואתו כי 60% מנכסיו יועברו לבנו הרב אליעזר כהנמן ו-40% לבתו הרבנית ציפורה מרקוביץ. הרב אליעזר כהנמן מעוניין לממש את נכסיו ולמכור חלק מהם.
הצדדים חתמו על שטר בוררות אצל הגאון רבי אברהם ברוך רוזנברגר ממונסי, שהגיע לישראל כבורר מוסכם. הצדדים נפגשו כדי לדון בפניו, במלון כפר המכביה ברמת גן. את הגר”א כהנמן מייצג הטוען הרבני הרב בנימין קופרמן, דיין בית הדין הרבני של חב״ד ורב בית הכנסת הגדול ברמת גן. את הגר”ש מרקוביץ מייצג הטוען הרבני הרב מרדכי שטרן, מזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
האם הבורר יפסול עצמו?
דרמה אחרת מתנהלת שוב סביב הדין תורה, המתנהל אצל הגרח”ג צימבליסט על השליטה בישיבה.
פסק הבוררות ניתן כבר בשנת 2000, אולם הרב כהנמן פנה לבתי המשפט בשתי תביעות. גיסו הרב מרקוביץ’ ביקש להמשיך בדיונים בהסתמך על שטר הבוררות – ובקשתו התקבלה. הרב שרייבר, אחד הבוררים, התפטר מכהונתו כבורר ביוני 2000 והלך לעולמו ב-2009. בעקבות זאת הרכב הבוררים הצטמצם לשני בוררים בלבד – הרבנים ציבליסט והייזלר.
כמה הבהרות לפסק הבוררות ניתנו בהרכב של שניהם בלבד, ולעתים על-ידי הרב צימבליסט לבדו.
בעקבות זאת פנה הרב כהנמן לבית המשפט המחוזי וביקש להעביר את הבוררים מתפקידם. לטענתו, הרב צימבליסט נפגש ביחידות עם הרב מרקוביץ’ בבית הגרי”ש אלישיב זצ”ל ברחוב חנן – והרב אלישיב היה ידוע בתמיכתו בהגר”ש. עוד טען הגר”א כהנמן, כי הרב צימבליסט נתן הבהרות בזמנו במעמד צד אחד.
אך לפני כחצי שנה דחה בית המשפט המחוזי את התביעה, ותקופה לאחר מכן דחה גם העליון את הערעור על החלטה זו. “הרב כהנמן ידע על קיומו של מפגש בין מרקוביץ’ לבין הרב צימבליסט בבית הרב אלישיב ז”ל לאחר שדווח עליו בתקשורת”, כתב השופט דנציגר בהחלטתו. “בשים לב לנתונים אלו, אינני יכול לקבל את הסבריו בדבר העיכוב בהגשת בקשה לצירוף הראיות שאותן הוא מבקש להגיש כעת, ייתכן כי הבהרות אלה אכן ניתנו בחוסר סמכות, אך בכך בלבד אין כדי לקבוע כי לא ניתן לתת עוד אמון ברב צימבליסט באופן המצדיק את העברתו מתפקידו. לכל היותר, ניתן היה לטעון “בזמן אמת” כי הבהרות אלה הינן חסרות תוקף, אך משההבהרות אלה ניתנו לפני תשע שנים ויותר נראה כי אין עוד מקום להשיג עליהן כעת”.
משמעות פסק הדין של השופט דנציגר היא שההליכים לחלוקת נכסיה הגשמיים והרוחניים של הישיבה, המוערכים בעשרות מיליוני שקלים, יוחזרו לידי הבוררים.
בעקבות פסק הדין של המחוזי והבג”ץ, המשיך הגרח”ג צימבליסט בדיונים במעמד הצדדים – החל מחודש שבט האחרון, בבית דינו בתל-אביב, בהשתתפות הצדדים.
הערעור על הבוררות
בית הדין של הגר”נ קרליץ החליט לפסול את הרב צימבליסט מלהמשיך לדון בפרשה, משום שההוראה על הבוררות היתה על ידי ערכאות. על המכתב (לפי פרסום בלתי רשמי) של בית הדין חתמו הגר”י סילמן, הגר”ש רונברג, הגרי”מ רובין, ונוספו חתימות הגראי”ל שטיינמן והגר”ח קנייבסקי – אותו שגרו בחודש שבט לידי הגרח”ג צימבליסט, בידי ראש ישיבת אור ישראל הגר”י רוזן, והגר”א גרבוז. יצוין, כי הרב צימבליסט חתם בזמנו על מכתב שהבוררות כפופה לדעת הגראי”ל.
הגרח”ג צימבליסט לא הגיב למכתב, בטענה שלפי הפוסקים אסור לו להיות מושפע מבחוץ. הוא הוסיף, כי הגרי”ש אלישיב זצ”ל ציווה עליו לסיים הדין תורה עד תומו – והמשיך בדיונים במעמד הצדדים.
זו הסיבה שהמכתב לא יצא לציבור עד כה וכן תוכנו לא התפרסם. רק לאחרונה פורסם הנוסח ברחבי הרשת.
תלמיד ישיבת פוניבז’ של הגר”א כהנמן אומר: “מצפים שהרב צימבליסט יפסול את עצמו מלדון, כהוראת גדולי התורה, וימונה בורר מוסכם חדש”.
תלמיד מישיבת פוניבז’ של הגר”ש מרקוביץ מגיב: “כבר לפני עשור העיד הגרי”ש אלישיב שאלו שהפסק דין לא מצא חן בעיניהם החלו בכתבי פלסתר ואיומים נגד הגרח”ג צימבליסט. המכתב ניתן במעמד צד אחד ועל כן אין לו משמעות אמיתית. הרבנים החתומים עליו ידועים בתמיכתם בהרב כהנמן. כך שגם חידוש אין כאן”.