
•
בשעה 11 ומשהו בבוקר יוני דיבר עם אישתו והיא לחשה לו: יש מחבלים בבית. היא הייתה עם שתי הבנות הקטנות בקיבוץ ניר עוז, אצל אמא שלה. לאחר שעות של מתח רב הוא הפעיל את המיקום של הפלאפון שלה וגילה שהוא נמצא בחאן יונס. יוני מאוד רצה להאמין שלא! זה לא קורה! עד שהגיע אליו סרטון והוא ראה את אשתו והבנות הקטנות שלו על רכב בדרך לעזה. איך אפשר לחיות עם זה? אין דרך בעולם להתמודד עם המציאות הזאת. רק לחשוב מה עובר על האישה שלו אפשר להיחנק, ומה עם הקטנות? מי דואג להן? מי מספר להם סיפור לפני השינה? מי ירגיע את הקטנות שהן בוכות? אין להם שם כלום, רק חושך. כשאתם הולכים חופשיים ברחוב ונותנים יד לקטנים שלכם, תזכרו את יוני. חטפו לו את המשפחה. בסיום נאומו הוא זעק "שמע ישראל", והבכירים האירופים ענו אחריו "אמן".