“לכו הביתה ותביאו נשק”: הרגעים וההכנות לפני הטבח בעוטף נחשפים

חודש לטבח ביישובי עוטף עזה: ה’גרדיאן’ הבריטי פרסם היום (שלישי) תחקיר – המתבסס על מידע מגורמי מודיעין ישראליים ועדויות של מחבלי חמאס שנתפסו ונחקרו בידי השב”כ, ומתאר את ההכנות האחרונות למבצע, ואת הסודיות הגדולה, כך שאלפים מבין הרוצחים שהשתתפו בטבח כלל לא היו מודעים לתוכנית עד לרגעים האחרונים.

על פי התחקיר, כל קבוצת מחבלים  קיבלה מטרה אחרת – בסיסיים צבאיים, קיבוצים או דרכים ראשיות, וכי נראה שהמסיבה ברעים לא נכללה בין המטרות המוגדרות.

לפי הדיווח,  גורמי ביטחון ישראלים מאמינים כי להנהגה המדינית של חמאס השוהה בחו”ל לא נמסרו פרטי המבצע, וגם לא נותני החסות של חמאס באיראן, אם כי אלה כנראה היו מודעים לכך שמתוכנן מבצע.  התכנית נכתבה באופן ישיר בידי יחיא סינוואר ומוחמד דיף.

מקורות ישראלים אומרים שתכנון הטבח ערך בין שנה ל-18 חודשים – וכי במהלך תקופה זו נעשה מאמץ לחזק את הקונספציה הישראלית שחמאס אינו מעוניין באלימות נגד ישראל ומתמקד בפיתוח כלכלי של עזה.

ההוראה הראשונה למתקפה נתנה ביום שבת ב-04:00 לפנות בוקר, בה נקראו לוחמי ארגון הטרור חמאס להגיע להתפלל במסגדים, ולא להגיע לאימונים.

שעה לאחר מכן הועברה מפה לאוזן הפקודה הבאה – הבאת כלי הנשק לנקודות ציון ספציפיות. בעוד המתקפה תוכננה בידי קומץ בהנהגת החמאס, הלוחמים בשטח קיבלו את ההוראות המדויקות זמן קצר לפני שיצאו למתקפה.

“כל מי שהשתתף באימונים הרגילים ולא תכנן להשתתף בתפילות במסגדים הרגילים שלו חייב ללכת להתפלל”, נאמר בהודעה לאלפי אנשי חמאס בשעה 4 בבוקר.

שעה לאחר מכן, כשעלה השחר, והתקהלויות המסגדים החלו להתפזר, הוצאו הנחיות חדשות. גם אלה היו פשוטות והועברו בעיקר מפה לאוזן: הביאו את הנשק שלכם וכל תחמושת שיש לכם והתכנסו בנקודות ציון ספציפיות.

בשעות שלפני הטבח, הפרטים היו ידועים רק לכמה מפקדים בכירים בזרוע הצבאית של חמאס. בהמשך הם התפשטו ברחבי עזה, וניתנו תחילה למפקדי ‘הגדודים’ של מאה מחבלים ומעלה, אחר כך לראשי מחלקות של 20 או 30, שסיפרו למפקדי החוליה שעמדו בראש עשרה מחבלים, שהעבירו את המסר לחברים, לשכנים ולקרובי משפחה שהצטרפו אליהם בתרגילים פעמיים בשבוע, שנערכו בעשרות מקומות בעזה בתקופה המקדימה.

בשלב הזה, רבים שאינם נמנים על כוח הנוח’בה של הזרוע הצבאית של החמאס הצטרפו למחבלים.

רק כשהמחבלים התאספו בנקודות הכינוס –  חולקה תחמושת נוספת ואמצעי לחימה מתקדמים יותר. לפי התחקיר, רבים למדו לתפעל נשק כזה במהלך החודשים הקודמים והחזירו אותם לאחר כל אימון.

כך, עד מהרה היו בידי חוליות המחבלים טילי נ”ט, מקלעים כבדים, רובי צלפים, מטענים, רימונים וחומרי נפץ.

בשעה 06:00 בבוקר התקבלו ההוראות הסופיות – השמש כבר עלתה, והמחבלים התקדמו לנקודות שמהן יצאו לעבר הפרצות שנפערו במיוחד עבורם בגדר הגבול. יחד עם אלפי מחבלי הנוח’בה והאזרחים הנספחים שהצטרפו אליהם, התווספו עוד רבים ממחבלי הג’יהאד האיסלאמי, שכלל לא היו מעודכנים בפרטי התוכנית, ונחשפו אליהם יחד עם שאר תושבי הרצועה בדקות שלפני תחילת המתקפה.

כל חוליה של מחבלים קיבלה משימה ספציפית ויעד להתמקד בו: בסיס צבאי, עיר, קיבוץ או מושב, וכן קטע דרך או כביש באזור העוטף.

כפי שכבר נחשף, לרוב חוליות המחבלים היו עזרי מודיעין מתקדמים ומפורטים, לרבות מפות ומודיעין שנאסף בחודשים שקדמו לטבח על ידי פועלים פלסטינים שהורשו לעבוד בישראל.

בניגוד למודיעין המפורט שהיה למחבלים על מוצבי צה”ל ויישובי העוטף, ניכר כי הטבח במסיבת הטבע ברעים לא היה מתוכנן.

המחבלים התחלקו לשלוש משימות עיקריות:

• פגיעה ישירה בבסיסי ומוצבי צבא, וכן בקיבוצים, ערים ומושבים. מחבלים שנתפסו ונחקרו בישראל אמרו במפורש כי הם קיבלו הוראות לרצוח כמה שיותר אזרחים וחיילים.

• התמקמות בקטעי דרך וצירים מרכזיים באזור – במטרה לארוב לכוחות התגבורת והחירום הישראליים שהיה ברור כי יישלחו לאזור בכמויות גדולות. אותם מארבים פגעו בכוחות צה”ל, וכוחות הצלה שהגיעו לאזור בשעות שלאחר תחילת הטבח.

• החוליות מהסוג השלישי תוכננו ויועדו מלכתחילה לתפוס כמה שיותר חטופים, חיילים ואזרחים – ולהעביר אותם מיד לידי חוליות שהמתינו בגדר של רצועת עזה, ואלה תכננו מראש לאילו מנהרות בעומק רצועת עזה הם יובילו את החטופים וכיצד ובאילו תנאים יחזיקו בהם.