10 נספים זוהו: ארכיאולוגים הצליחו לגלות שרידים בזירות השרופות • צפו

מחורבן הבית לפני 2,000 שנה, לחורבן הבתים השרופים בעוטף ישראל: ארכיאולוגים של רשות העתיקות התגייסו למאמץ החיפוש אחר נספים ונעדרים בבתים ובמכוניות שנשרפו בטבח ב’שבת השחורה’.

כיצד מפוצה מי שביתו נפגע? יש פיצויים על רכוש של עובר אורח?

הארכיאולוגים, שנקראו למשימה בהזמנת אל”מ (מיל’) יוסי כהן, מפקד מכלול ‘עבודת קודש’ באוגדת עזה, ובהובלת רס”ן הרב שלמה חזות מאוגדת עזה, השתמשו במיומנויות ובידע שרכשו בעת שחקרו ממצאי שריפות וחורבן קדומים, ואיתרו עשרות עדויות אנושיות, בתקווה שאלה יעניקו ודאות למשפחות אשר נותרו עם סימני שאלה באשר לגורל יקיריהן.

הארכיאולוגים סרקו וסיננו במשך שבועיים את אפר הבתים השרופים שבהם נרצחו משפחות בבארי, כפר עזה וניר עוז, כמו גם את תכולת הרכבים מהמסיבה ברעים.

בתחילה החוקרים, אשר חולקו לצוותים בין הזירות, נקראו לחפש עדויות לנעדרים שידוע היה כי נמצאו בבתים בזמן הטבח. לאחר שהסתבר שהידע הארכיאולוגי מאפשר זיהוי של שרידים נוספים שלא אותרו קודם לכן, הוחלט שרשות העתיקות תעבור ותזכה את כלל הזירות השרופות בבתים במחסנים וברכבים.

“שיטות העבודה הארכיאולוגיות הן אותן שיטות”, אומרים החוקרים, “אבל זה דבר אחד, לגלות ממצאי חורבן בן 2,000 שנה, וזה דבר אחר – קורע לב ובלתי נתפש, לבצע את המשימה הנוכחית, לחפש עדויות לאחים שלנו בעוטף”.

מאז תחילת הסריקות, הביאו הארכיאולוגים לזיהוי ודאי של לפחות עשרה נספים אשר נחשבו עד כה לנעדרים. חלקם כבר הובאו לקבורה. שאר העדויות הועברו לבחינה במחנה שורה.

“עם כל הקושי והאתגר הרגשי העצום, התקווה שלנו היא ליצר ודאות עבור כמה שיותר משפחות באשר לגורל יקיריהן”, אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. “אני מצדיע לארכיאולוגים שלנו על ההירתמות המיידית והלא מובנת מאליה למשימה הקשה. זוהי זכות ואחריות עצומה, שהם מבצעים בחרדת קודש”.

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות