1. ההתפכחות
הטבח המחריד שביצעו המרצחים בשמחת תורה חולל התפכחות כללית. רבים מאוד ממי שהאמינו כי ויתורים לצמאי הדם האלה יובילו לשלום – הבינו סופית כי אלה היו חלומות באספמיה. זו אוכלוסייה רצחנית, שתאוות הרצח מוטבעת בדי-אן-איי של תרבותה, וכל ויתור ונסיגה מצידנו רק יגבירו את תקוותה להגשים את חלומה.
רבים האנשים שטיפחו בעבר תקוות שלום ועכשיו הם מצהירים בבירור כי זה או אנחנו או הם. לעולם לא נוכל לחיות בשלום זה לצד זה, ואם הברירה היא אנחנו או הם – התשובה הברורה שלנו היא: אנחנו!
2. הצביעות
גם בעת מלחמה, כשהעם כולו מתאחד למלחמה מול האויב האכזר, יש מי שאינם עוצרים לרגע את הקמפיין שהם מנהלים כבר כמה שנים. איפה טיפת אחריות? למה אי-אפשר להניח למקבלי ההחלטות להתמקד במערכה הקשה? יבוא זמן לביקורת ולחשבון נפש. לא באמצע מלחמה!
אבל ראו את הצביעות: אם מישהו אומר משהו על אחריותם של ראשי הצבא וזרועות הביטחון האחרים, ועל הקונצפצייה שהיו שבויים בה – מייד מתנפלים עליו בטענה שאסור למתוח ביקורת בעת מלחמה.
ילמדונו החכמים, מותר או אסור לבקר בעת מלחמה?
3. ההפקרות
הלב יוצא אל משפחות החטופים. בעבורן כל רגע מפרוץ המתקפה ועד עתה הוא סיוט מתמשך. הן חיות באי-ודאות מוחלטת, ומנסות לעשות הכול למען יקיריהן. אבל למרבה הצער התלבשו עליהן קמפיינרים מקצועיים, שהובילו בעבר את מסע הלחץ לשחרור מחבלים, והללו מפריחים לחלל האוויר את הסיסמה המחרידה: כולם תמורת כולם.
בואו נקרא לילד בשמו, ובלי מילים יפות: הם מציעים לשחרר לחופשי אלפי מרצחים, לחולל גל אדיר של פיגועי טרור ורצח יהודים, להפיח רוח ניצחון בכל ארגוני הטרור במרחב – וזה נראה להם מהלך סביר. יש כאן טירוף הדעת בכל מובן אפשרי.
שוו בנפשכם חוטף המחזיק בני ערובה, ודורש כתנאי לשחרורם לאפשר לו לצאת עם נשקו לרחוב הומה אדם, כדי שיוכל לטבוח בהם כראות עיניו. האם יהיה אדם אחראי שיסכים ל’עסקה’ מופקרת כזאת? זה בדיוק מה שמציעים כאן.
התרענו כאן בעבר על התוצאה הצפויה משחרור המחבלים בעסקת שליט. כתבנו כי “העובדה שלחטופים יש פנים ושמות ובני משפחה ידועים הנקרעים מכאב ומדאגה מטשטשת את הסכנה שבשחרור מחבלים, שכן קרבנותיה הצפויים של העסקה הזאת עדיין אינם ידועים. אנחנו נראה, חלילה, את התמונות ונשמע את השמות רק בעתיד. אולם גזר דינם של כל הקרבנות העתידיים כבר ייחרץ ברגע שישוחררו חס ושלום המחבלים מכלאם”.
ועכשיו אנחנו כבר יודעים את השמות. הטבח בעוטף עזה בוצע בידי משוחררי עסקה איומה זו!
4. התפילות
עם הכניסה הקרקעית והקרבות בשטח עם המחבלים – זקוקים חיילינו לכל חיזוק רוחני אפשרי, שיביא להם הגנה משמיים. כל אחד ואחד צריכים להתפלל לשלומם ולהצלחתם, להוסיף במתן צדקה לשמירה עליהם, להוסיף במצוות ובמעשים טובים לזכותם, ובוודאי לא ינום ולא יישן שומר ישראל ויגן עליהם ויחזירם לשלום אחרי הניצחון.