האם תם עידן נתניהו? ניסיון לנחש מה יקרה ביום שאחרי המלחמה

1.

בראשית, הוא שיחק כמו צ’רצ’יל.

רק שנה חלפה מאז ניצח בבחירות וממשלת בנט-לפיד. היא כיהנה כשנה וחצי, אבל היו אלו חודשים קשים עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו.

פעם, באחת מישיבות סיעת הליכוד, הזכיר כאילו בנונשלנטיות משל מנער מעצמו זבוב טורדן: ‘זוכרים כשהיינו 12 מנדטים’? – והתכוון לבחירות 2006, אז התרסק הליכוד. לא קל היה לו להיזרק אל ספסלי האופוזיציה אחרי 12 שנות שלטון, אבל הוא הציג שזה יעשה לו רק טוב. ברקע עמדה מול עיניו דמותו של צ’רצ’יל, ראש ממשלת בריטניה, שחזר אל הגה השלטון אחרי 6 שנות מדבר אופוזיציוני.

“הוא לא הפסיק לומר לנו שצריך להילחם, שחלום הבלהות הזה יגמר מהר”, סיפרה לי אז ח”כית מהליכוד.

וזה עבד.  די מהר סולקה הממשלה, הוא ניצח בנוק-אאוט את הבחירות, והקים ממשלת 64 מנדטים ‘על מלא’.

2.

עד הטבח בשמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023.

עכשיו, אפילו צ’רצ’יל כבר לא יעזור לו. כעת, סביר להניח, ישלוף מהבוידם את פרנקלין דלאנו רוזוולט, מי שניצח את הגרמנים במלחמת העולם השנייה, נשיא פופולארי שזכה בלא פחות מ-4 קדנציות, עד שרק המוות הפריד בינו לבין המשך הנשיאות.

כמו נתניהו, שניצח את הקורונה מהבחינה הכלכלית, הצליח גם רוזוולט להתמודד עם המשבר הכלכלי אליו נכנס כשהחל בנשיאותו. אבל אז קפץ עליו רוגזו של היטלר ומלחמת העולם השנייה איימה להדיח אותו מכסאו.

אם בשנים הראשונות למלחמה נותרה ארה”ב, בהנהגתו, נייטראלית, הרי שאחרי מתקפת הפתע היפנית על פרל הארבור הצליח להשיג אישור מהיר מהקונגרס להכרזת מלחמה על יפן ולאחר כמה ימים – גם על גרמניה.

דווקא מצב בריאותו הוא שעמד לו לרועץ, והוא מת זמן קצר לפני סיום המלחמה. אבל הנצחון רשום בדפי ההיסטוריה כניצחון שלו. בזכותו, הפך לאחד מגדולי נשיאי ארה”ב בכל הזמנים ויש המדרגים אותו כאחד משלושת הנשיאים הטובים ביותר, לצד ג’ורג’ וושינגטון ואברהם לינקולן.

האם יצליח נתניהו לשחזר הצלחה דומה? ימים, וימים קשים מאוד, יגידו.

3.

בימים הראשונים למלחמה, אפילו הליכודניקים נשמעו מדוכדכים. “הוא גמר”, אמרו לי, בזה אחר זה. היו גם שני נציגי ליכוד, שדיברו על מרד אפשרי ביום שאחרי המלחמה. “נדיח אותו”, הבטיחו.

שוחחתי אז עם גורם שהיה בעד הרפורמה. לא ליכודניק קלאסי, איש מרכז. הוא לא יצא להפגין ברחובות, כי באמת חשב שצריך שינוי במערכת המשפט. לא ככה, לא בדרך שבה זה נעשה, אבל צריך. כעת, עם פרוץ המלחמה, הוא כמעט נשבע: “ביום שאחרי, אני עצמי יוצא לרחובות לזעוק בזעקה גדולה ‘ביבי הביתה'”.

ואז חלפו ימים, עוד ועוד מידע החל לזרום, ורבים התחילו לשנות כיוון. השבוע, רבים מהם כבר נשמעים אחרת. לא אחזור על דברי הקונספירציה שהם טוענים באוזניי, אין לי הוכחה לדברים ואין טעם לחזור עליהם, אבל רבים מאוהדי נתניהו לשעבר חזרו להתלכד סביבו.

קולות ה’ביבי מלך ישראל’ ליד ביתה של החיילת שחולצה מהשבי, אורי מגידיש, רק אישרו את מה שכבר הבנתי. משהו השתנה, והוא ישחק לטובת נתניהו ביום שאחרי.

בלילות, יש בסביבת נתניהו מי שטורחים לאסוף חומרים, ליום שאחרי. תעודים שמוכיחים, כך לדבריהם, שהוא נפל בפח, שהוא לא אשם, שהטעו אותו, שהעלימו ממנו, שהכשילו אותו.

אני לא מתכוונת להפוך לוועדת חקירה, אז אין לי מושג מה באמת קרה שם. הוועדה שתקום תסיק את מסקנותיה. רק אנסה לענות לשאלה: תם עידן נתניהו או שלא?

4.

כי יתכן, שהוא ממש לא יסיים כמו רוזוולט, אלא דווקא כמו נוויל צ’מברלין. וזה יהיה עצוב מאוד עבורו.

צ’מברלין הפך לראש ממשלת בריטניה בשנת 1937. הימים ימי היטלר בשלטון, וצ’מברלין נכנס לקונספציה לפיה גישה פייסנית תצליח לשמר את היטלר על אש נמוכה. אם רק ימלאו אחר דרישותיו ובקשותיו, הכל יהיה בסדר. מזכיר משהו למישהו?

וכך, הג’נטלמן האנגלי, שחשב שכולם עומדים במילתם, עמד נאיבי מול המדינאי הערמומי הגרמני. הוא חתם מולו על הסכם מינכן, ואפילו העלים עין כשהיטלר הפר את חוזה ורסאי, התחמש מעל ומעבר למותר.

גם כשסיפח היטלר את אוסטריה המשיך צ’מברלין להעלים עין. וכך גם כשסיפח לעצמו את חבל הסודטים שבצ’כוסלובקיה. כשהציב היטלר אולטימטום ולפיו על הצ’כסלובקים למסור לידיו את החבל, נאם צ’מברלין לאומה כשהוא מביע אי רצון לפתוח במלחמה. “מה איום, דמיוני ובלתי מתקבל על הדעת שאנו חופרים כאן חפירות ומודדים מסכות גז בגלל מריבה בארץ רחוקה ובין אנשים שאין אנו יודעים עליהם דבר… מלחמה היא דבר איום, ומן ההכרח שיהיה לנו ברור מאוד, בטרם נפתח בה, כי באמת עניינים גדולים הם המונחים על הכף”.

אז נכון. נתניהו מעולם – להוציא הסכם חברון, לא חתם על ניירת מול הרשות, אבל הוא בהחלט שיתף פעולה עם העברת כספים לחמאס. נתניהו מעולם לא אחז מטריה שחורה בידו כמו צ’מברלין כשהכריז שהביא ‘שלום בדורנו’ ונופף בפיסת הנייר עליה חתם היטלר, ועדיין, גם הוא היה שבוי בקונספציה ש’החמאס מורתע’. לוועדת החקירה הוא יטען, מן הסתם, את שכתב באותו ציוץ לילי שמיהר למחוק, ולפיו הצבא הטעה אותו. ועדיין, יש שיאשימו אותו ויאמרו: זה קרה במשמרת שלו, אתה האחראי.

“בריטניה יכולה היתה לבחור בין חרפה למלחמה, היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה”, הכריז אז וינסטון צ’רצי’ל. אבל מי הקשיב לו.

בעיצומה של מלחמת העולם השניה, בשנת 1940, כשגרמניה כבשה עוד ועוד מדינות, נכנע צ’מברלין ללחץ והגיש את התפטרותו למלך, ופינה את מקומו לצ’רצ’יל.

כמו מי מהם יסיים נתניהו? כמו צ’מברלין או כמחליפו צ’רצ’יל? אין ספק, שהדבר תלוי בהרבה גורמים, ביניהם התפתחות הלחימה. האם היא תוכרע בניצחון חד משמעי, שיוכל להחזיר את הצבע ללחיי נתניהו ולגרום לו להתעקש ולא להתפטר מתפקידו?  כמה הרוגים היא תגרור, גם זה פקטור משמעותי. כמה חטופים ישובו הביתה במבצע צבאי מזהיר, אם בכלל.

וגם, כמה תעצומות נפש יהיו בו כדי לעמוד בלחץ הציבורי העצום שיופעל עליו ב’שש אחרי המלחמה’.

5.

ועד לסיום המלחמה, נחווה את החיים הפוליטיים כמו במטוטלת.

כל מבצע הירואי יחזיר קצת צבע ללחיים, פגיעה של חיילים תוך כדי הלחימה ובפרט בהיתקלות קטלנית, תעלה שוב חיוורון על פנים. כל שמועה על הכנסת סיוע לרצועה תקומם עליו את הבייס הימני, וכך גם כל כניעה ללחץ אמריקני שנועד לשפר את חיי המחבלים. כי העם כולו זז ימינה, אפילו מי שהיו שמאלנים נוטים כעת יותר למרכז. להכריז היום ‘נדבר עם הפלשתינים’ יגרור אותך ואת מפלגתך אל מתחת לאחוז החסימה, רק לדוגמה.

אם המלחמה בדרום לא תסיים בתמונת ניצחון חד-משמעית, אם טיל אחד ישוגר לשטח ישראל, עוד מנדטים ינטשו את נתניהו ומפלגתו. ואז, עם הפנים לחיזבאללה, הטרור ביו”ש, ועוד לא הזכרנו את הנשק המצוי בידי קיצוני ערביי ישראל, השאלה תהיה:  האם ישכילו לשבת בשקט אחרי מה שקרה לעזה, האם ירתיע גם אותם?

ואז יעלו הקולות מוועדת החקירה. ההדלפות, האמירות. אדם חזק פחות מנתניהו לא היה שורד את כל זה. אפילו גולדה מאיר, אשת הפלדה, לא החזיקה מעמד.

האם הוא יצליח לשרוד, פיזית, מבחינת מצבו הבריאותי, מבחינת ליבו, וגם נפשית?

רק ימים, וימים קשים, יגידו.

6.

בהיסטוריה המדממת של מדינת ישראל מלחמת יום הכיפורים נחשבה לאירוע הקשה ביותר שידעה. טבח שמחת תורה עולה עליה פי כמה וכמה, מבחינת אכזריותו והשלכותיו.

ברקע עמד סירובה של ראשת הממשלה דאז גולדה מאיר להקדים מלחמה שערה, בטענה שהעולם יראה זאת כהתגרות מצד ישראל. רק שעה לפני פרוץ המלחמה החליטה לגייס מילואים, אבל זה היה מאוחר מדי.

כבר ביום השני של המלחמה, כששמעה משר הבטחון דיווחים קודרים על המצב בחזית התבטאה שאם יתממשו התחזיות הללו, היא לא תראה עוד טעם בחייה. שימו לב, לאורך כל השבועות האחרונים לא שמענו, גם לא בשיחות פרטיות או בהדלפות, אמירות כאלו מפי ראש הממשלה, שניצב, עדיין, כסלע איתן, מול המתרחש, מול סיפורי הזוועה, מול קלטות החטופים.

אז, לפני 50 שנה, למרות תוצאות המלחמה, הצליחה גולדה להיבחר שוב לראשות הממשלה, היא אפילו הרכיבה קואליציה. אבל אז נאלצה להיכנע ללחץ הציבורי ולהסכים להקמת ועדת אגרנט. הוועדה אמנם ניקתה אותה, כמו גם את כל הדרג המדיני, וקבעה ש”פעלה בצורה שקולה ונכונה”, ועדיין הכל קרס כמגדל קלפים. בעקבות פרסום הדו”ח מיהר הרמטכ”ל דוד אלעזר להתפטר, תוך שהוא טוען כי נגרם לו עוול בעיקר משום שהוועדה ניקתה לחלוטין את הדרג המדיני.

דווקא התפטרותו הגבירה את הלחץ על גולדה להתפטר, היא חשה שמפלגתה אינה נותנת בה אמון וכך – חודש אחרי שהרכיבה את ממשלתה התפטרה.

האם ועדה שתוקם, ממלכתית או ממשלתית, תזכה לחלוטין את נתניהו ואת הדרג המדיני? ואם אכן כך, האם זה יפחית את הלחץ הציבורי שידרוש את התפטרותו? ומה יאמרו חברי מפלגתו? האם יעזו להרים את נס המרד, כשהם יודעים שהליכוד בלעדיו יצנח? ואולי יחשבו, שאחרי המלחמה, נוכחותו במפלגה היא זו שתזיק אלקטוראלית?

לכל השאלות הללו מוקדם להציב תשובות.