מתחקיר ה’ניו יורק טיימס’ שפורסם היום (שני) עולים פרטים חדשים על המחדלים שהובילו למתקפת הטרור של חמאס בשמחת תורה.
התחקיר מבוסס על עשרות ראיונות עם בכירים ישראלים, ערבים, אירופאים ואמריקנים, וכן סקירה של מסמכי ממשלת ישראל וראיות שנאספו, על מנת לאתר את הסיבות למחדל הטבח הנורא.
על פי הדיווח, בשעה 03:00 לפנות בוקר ביום המתקפה הרצחנית, ראש השב”כ רונן בר עדיין לא הצליח לקבוע אם מה שקורה ברצועת עזה הוא תרגיל צבאי של חמאס או אירוע אמת.
עוד נטען בתחקיר, כי בשב”כ עקבו אחרי הפעילות החריגה של חמאס והניחו כי מדובר בתרגיל כמוהו היו רבים בשנים האחרונות.
ראש השב”כ, כך בתחקיר, העריך בשלב כלשהו שתיתכן תקיפה חריגה של חמאס והורה לצוות של כוחות ללוחמה בטרור – צוות ‘טקילה’ – להתפרס בגבול הדרומי. עם זאת, במידע שנסמך על שלושה גורמי ביטחון ישראלים, עד כמעט תחילת המתקפה איש לא שיער את חומרת המצב ובשל כך גם אף גורם ביטחוני לא העיר את ראש הממשלה נתניהו ודיווח לו על המתרחש.
לפי התחקיר, כשל נוסף שנחשף הוא הפסקת הציתות המודיעיני לרשת מכשירי הקשר הטקטיים של חמאס: יחידת 8200 הפסיקה לצותת לרשתות הרדיו-קשר של החמאס שנה קודם לכן, כי הם ראו בכך בזבוז מאמץ משום שהחליט שהמידע שעולה בה לא מספיק רלוונטי. ייתכן שאם היו עושים זאת, היו מצליחים לאמת את אותם אותות שהגיע בליל הטבח.
העיתון טוען עוד על בסיס התחקיר, כי הקונספציה המוטעית לפיה חמאס בעזה מורתע גרמה לירידה כללית במאמצי האיסוף המודיעיני והביאה בסופו של דבר ליכולת של חמאס לייצר הפתעה מוחלטת.
בנוסף, לפי היומון האמריקני, סוכנויות ריגול אמריקניות הפסיקו בשנים האחרונות במידה רבה לאסוף מידע מודיעיני על חמאס ותוכניותיו, מתוך אמונה שהארגון מהווה איום אזורי שישראל מסוגלת לנהל.
בישראל היו בטוחים, מאז מבצע ‘שומר החומות’, כי לחמאס אין אינטרס לפתוח במתקפה נגד ישראל שעלולה להביא לתגובה קשה – וחשבו שהארגון מנסה לייצר גל אלימות ביו”ש.
לפי הניו יורק טיימס, אמונתם של נתניהו וגורמי הביטחון הישראליים הבכירים הייתה שאיראן וחיזבאללה הם שמהווים את האיום החמור ביותר על ישראל והסיטו את תשומת הלב והמשאבים מהתמודדות עם חמאס.
ד”ר אייל חולתא, מי ששימש בממשלת בנט-לפיד בתפקיד היועץ לביטחון לאומי, אמר בשבוע שעבר: “הם הצליחו לרמות ופגעו בניתוח שלנו, במסקנות שלנו ובהבנה האסטרטגית שלנו. אני לא חושב שיש מישהו שהיה מעורב בנושא עזה שלא צריך לשאול את עצמו מה החלק שלו בכישלון האדיר הזה”.