עם ישראל בתפארתו: היו שסברו שמסירת הנפש דעכה, שהדור מפונק

אנחנו רואים את מסירת הנפש היהודית בכל עוצמתה, ואת האמונה והביטחון בבורא העולם • זו עת שבה כולנו נדרשים לתשובה ולהתחזקות רוחנית
הרב מנחם ברוד
י"ב חשון התשפ"ד / 27.10.2023 08:00
  1. עם של מסירת נפש

העם היהודי מבוסס על מסירת הנפש. החל בה אברהם אבינו, שאף הושלך לכבשן האש באור כשדים בשל אמונתו בא-ל אחד (וניצל בנס). לאורך כל ההיסטוריה היהודית אנו רואים את עוצמת מסירת הנפש של עם ישראל, שלמעלה מכל שיקול הגיוני וחישובים אנושיים.

היו שסברו כי מסירת הנפש הזאת דעכה, וכי הדור של ימינו מפונק וחושב על עצמו ועל מה שטוב לכל אחד ואחד באופן אישי. והנה באה המערכה הזאת ואנחנו רואים את מסירת הנפש היהודית בכל עוצמתה.

סיפורי הגבורה רודפים זה את זה. אנשים חירפו את נפשם כפשוטו ממש, בלי לחשוב על עצמם כלל, אלא על הצלת יהודים אחרים.

אנחנו רואים ושומעים את חיילי המילואים. יש להם משפחות, הורים, אחים, ילדים. הם יודעים שמלחמה היא דבר מסוכן. והם נחושים במידה מעוררת השתאות, ומוכנים למסור את נפשם כדי להכרית את מבקשי נפשנו ולנקום את דמם השפוך של הקדושים שנטבחו באכזריות שאין לתארה. זוהי העוצמה האדירה של מסירת הנפש היהודית!

  1. תבוא עת בירור

כמה כואב שבשעה זו, שבה כל העם מבקש להתאחד מול האויב האכזר, יש המוסיפים לנהל את מלחמות האתמול ואת הטחת ההאשמות. תגיע העת לבדוק את המחדלים שהתרחשו, לברר איך נפלנו שוב בפח הקונצפצייה  שאפשרה לאויב להפתיע אותנו.

אבל כל המלהגים באולפנים, שממהרים להטיל אשמה על יריביהם, האם בדקו גם את עצמם? אולי הקונצפצייה  מתחילה באוסלו ובהתנתקות? כמה לעגו למי שהזהירו מירי קטיושות לעבר ערי ישראל. כמה בזו למי שהתחננו להקשיב למה שהערבים אומרים בערבית ולא להצהרותיהם באנגלית. ‘הזויים’ ו’משיחיים’ כינו אותם. והנה מתברר שדווקא הם ראו נכונה ולא היו שבויים באשליות השווא.

כל המומחים הביטחוניים כביכול שחתמו על עצומות בעד הנסיגות ובעד מתן נכסים אסטרטגיים לאויבינו, ושדיברו בביטחון עצמי רב, לצד התקשורת הכללית שהובילה את הרוח הזאת – גם להם חלק לא מבוטל ביצירת הקונצפצייה  שהמיטה עלינו את האסון. ראוי שכולנו נעשה את הבירור העמוק – אבל לא עכשיו, אלא אחרי ההכרעה והניצחון!

  1. יש אמונה

בתוך כל הסיפורים המצמררים שמתפרסמים מדי יום ביומו בולטת ההישענות על האמונה. ניצולים שחשבו כי אלה רגעיהם האחרונים זעקו ‘שמע ישראל’. ברגעי האימה הנוראים אנשים התפללו ושמו את מבטחם בקב”ה.

זה מקור כוחנו – האמונה והביטחון. ודאי, צריך נשק וצבא, כי הקב”ה רוצה שלא נסמוך על הנס אלא נפעל בדרכי הטבע, אבל מקור כוחנו ועוצמתנו הוא הבורא, שומר ישראל – “כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל”!

  1. מאמץ משותף

הימים האלה הם עת תשובה והתחזקות רוחנית. כל אחד ואחת צריכים לחשוב איך להשתפר, איך להוסיף טוב, איך לקבל עוד החלטות טובות. עוד מצווה, עוד קביעות עיתים לתורה, עוד תפילה, עוד חסד. זה המאמץ שכולנו צריכים לעשות, ויחד נזכה לברכת ה’ ולניצחון מלא ומזהיר.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות