בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעת לשון הרע נגד גוגל

4 חודשים אחרי שבית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי קבע כי הזכות לפרטיות עולה על זכות הציבור לדעת, ולכן על גוגל להסיר תוצאות חיפוש רגישות או מביכות, דחה בית משפט ישראלי תביעת לשון הרע שהוגשה נגד גוגל.

פסק הדין ניתן בשבוע שעבר על-ידי שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, חנה ינון, בעניינו של עו”ד עמי סביר.

בשנת 2005 ייצג עו”ד סביר את לשכת עורכי הדין בהליכים משמעתיים שניהלה נגד עורך דין אחר שהורשע ב-5 פרשיות שונות בבית הדין המשמעתי. בעקבות ההרשעה פרסם שאול בר-נוי, הבעלים של אתר האינטרנט Court.gov.il, שנתבע אף הוא בהליך, את פסק הדין נגד עורך הדין שהורשע, והגדיר בקוד הטכני של דף האינטרנט את הכותרת: “הינו עורך דין אשר הורשע ב-5 פרשיות שונות”.

כתוצאה מכך, כאשר גולש הזין את שאילתת החיפוש “עמי סביר” במנוע החיפוש של גוגל, הופיעה בדף החיפוש תוצאה המקשרת לאתר שכותרתה “הינו עורך דין אשר הורשע ב-5 פרשיות שונות”.

סביר הגיש תביעת לשון הרע נגד בר-נוי ונגד גוגל, שבה טען כי הכותרת המופיעה בגוגל מהווה לשון הרע, שכן עולה ממנה כי הוא הינו עורך הדין שהורשע ב-5 פרשיות שונות. זאת, בעוד שלמעשה הוא רק ייצג את לשכת עורכי הדין בהליכים המשמעתיים, ואילו המורשע היה עורך דין אחר. בתביעה טען עו”ד סביר כי הן בעל האתר והן גוגל אחראיים כלפיו.

באשר לאתר המפרסם ובר-נוי בעליו, קיבלה השופטת ינון את התביעה באופן חלקי, בקובעה כי הכותרת המשמיצה מהווה לשון הרע. השופטת פסקה כי על בר-נוי לשלם לסביר פיצוי בסך 80 אלף שקל.

השופטת דחתה כאמור את התביעה נגד גוגל, שיוצגה בידי עורכי הדין ברק טל, רותה לובן ויונת אפריאט-מנה ממשרד יגאל ארנון ושות’. לדבריה, הכותרת המשמיצה הועתקה מתוך הקוד הטכני של האתר בתהליך אוטומטי וללא מגע יד אדם, ולכן אין מקום לחייב את גוגל כמנוע חיפוש באחריות להצגת תוכן שפורסם על-ידי צד שלישי, האתר המפרסם, שיכול היה לשנות את הכותרת בקלות ובכל עת.

החלטת בית המשפט התבססה בין השאר על עדות מנהל הנדסה בצוות החיפוש של גוגל, אשר העיד ואמר כי מנוע החיפוש מבוסס על “זחל” העובר בין דפי האינטרנט השונים ויוצר באופן אוטומטי לחלוטין אינדקס המאפשר להגיע במהירות מכל מילה או צירוף מילים לדפי אינטרנט ספציפיים.

“מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו”, קבעה השופטת והוסיפה כי “המידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע”.

בית המשפט אף קיבל את טענת גוגל כי “הטלת אחריות על גוגל להחליט בנסיבות אלה על דעת עצמה האם מדובר בלשון הרע, באופן שיש להסיר את תוצאת החיפוש, הופכת את גוגל ל’צנזר-על’, שבידיו כוח למנוע גישה למידע שאין בו פסול”.

בהחלטתו אף התייחס בית המשפט לפסק הדין של בית הדין האירופי לצדק ממאי 2014, שקבע כי מוטלת על גוגל חובה להסיר תוצאות חיפוש מכוח “הזכות להישכח”.

“לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בעניין זה, נראה כי אין לקבוע מסמרות בעניין ולקבוע נחרצות כי כל אימת שפלוני פונה לגוגל להסיר תוצאת חיפוש כלשהי שאיננה לרוחו, יהיה עליה להסירו ללא כל תנאי, אפילו אם אותו ביטוי נוצר ופרסום על-ידי צד שלישי ולא על-ידה, ובין אם מדובר בפגיעה בחופש הביטוי של הצד השלישי”, נכתב בפסק הדין.