זקן ראשי הישיבות בדורנו: שביבים מתולדות חיי הגרב”מ אזרחי זצ”ל

זקן חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה וראש ישיבת ‘עטרת ישראל’, הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ”ל, נפטר הבוקר (חמישי) בגיל 94.

תולדות חייו:

ראש הישיבה זצ”ל נולד בי”ט בטבת תרפ”ט בפתח תקווה, לאביו הגאון רבי ישראל אזרחי זצ”ל ולאמו הרבנית הינדא ע”ה, בתו של הרב ברוך שְלוֹם, מחשובי בוגרי ישיבת ‘כנסת ישראל’ בחברון, שכיהן כרב בדרום אפריקה.

בצעירותו עברה המשפחה לירושלים, שם התגוררו בשכנות לבית הגרי”ש אלישיב זצ”ל. כבר בילדותו נודע כאחד העילויים, וגדולי ירושלים נהגו להשתעשע עמו בדברי תורה. באותם ימים זכה לקרבה מיוחדת מהגאון רבי אייזיק שר זצ”ל, ראש ישיבת סלבודקה, שראה בו בן טיפוחיו.

כבר בגיל צעיר מאוד נכנס ללמוד בישיבת חברון, שם נודע כאחד מטובי התלמידים והיה חביב מאוד על כל ראשי הישיבה. בהיותו בן  24 לקח אותו משגיח הישיבה הגה”צ רבי מאיר חדש זצ”ל כחתן לבתו הרבנית שולמית ע”ה, מחנכת דגולה, שנפטרה בג’ טבת בשנה שעברה.

מיד לאחר חתונתו החל למסור שיעורים בישיבת חברון, ושיעורים שבועיים לבני הקיבוץ בישיבת ‘כנסת חזקיהו’ שבכפר חסידים. מסירת שיעורים זו נמשכה כ-12 שנה.

בשנת תשכ”ד ייסד את תנועת ‘בני תורה’, במטרה להכין תלמידי ישיבות תיכוניות לעולם הישיבות. בעשרות שנות פעילותה סחפה התנועה תלמידים רבים שעברו ללמוד בישיבות. בכל ‘בין הזמנים’ קיימה התנועה מחנות קיץ למאות תלמידי ישיבות ליטאיות וישיבות תיכוניות, כשאת מעמד פתיחת המחנות מפארים גדולי ישראל.

במוצאי השבת האחרונה של ימי מחנה ‘בני תורה’ נהג ראש הישיבה לספר מידי שנה, לפני מאות המשתתפים, את הסיפור “יצחק אלחנן שמאלה”, כדי לעורר אתץ התלמידים לנצל את כישרונותיהם לשקידת התורה.

בשנת תשל”ו עזב את ישיבת חברון. באותה התקופה נפטר אביו הגאון רבי ישראל זצ”ל ובעת העליה לקברו הכריז ראש הישיבה על הקמת ישיבה חדשה שתישא את שם אביו – ‘עטרת ישראל’. הישיבה נחשבה כישיבת-בת לישיבת חברון.

לאורך כל השנים נחשבת דמותו של ראש הישיבה כמייצגת את שיטת “גדלות האדם”, כשבשיחותיו ומשאותיו הרבים נוהג ראש הישיבה להנחיל את אותה השיטה, כמנוף לצמיחה ועלייה רוחנית.

כמשגיח הישיבה כיהן חמיו הגה”צ רבי מאיר הלוי חדש זצ”ל, שהמשיך לכהן במקביל לכך כמשגיח בישיבת חברון, כשלאחר מכן התמנה המשגיח הגה”צ רבי חיים וואלקין זצ”ל. בישיבה כיהנו כר”מים הגר”ד כהן והגרמ”מ פרבשטיין, כיום ראשי ישיבת חברון, הגר”א סילבר, ראש ישיבת דרך חכמה, חתנו הגר”א וינר ראש הישיבה הגדולה קרית יובל, והגר”י לנדא, כיום ראש ישיבת היכל יצחק.

הישיבה שכנה ברחוב קאסוטו בשכונת בית וגן עד לשנת תשע”ט – אז, לבקשת רבני העיר מודיעין עילית, עברה הישיבה למשכנה החדש בקרית הישיבה בעיר החרדית.

במשך עשרות שנים, מידי ליל שבת, היה נוהג ראש הישיבה למסור ‘חבורה’ מיוחדת בביתו, אליה נהרו אברכים ובחורים מכל הישיבות הגדולות. בשבתות מיוחדות היה מתקיים ‘טיש’, כשראש הישיבה מלהיב את הנאספים בשירי רגש.

בחודש באב תשע”ב צורף כחבר למועצת של דגל התורה, יחד עם שמונה חברים נוספים.

נודע בכושר הנאום המיוחד שלו, ונשא משאות חיזוק רבים בארץ ובעולם. גם בעת חולשתו לא ויתר והמשיך להופיע ולשאת את נאומיו המלהיבים.

חידושיו על הש”ס, התורה והמועדים הופיעו בסדרת הספרים ‘ברכת מרדכי’.

העמיד אלפי תלמידים, בהם שנודעו לימים כראשי ישיבות, דיינים, ורבני ערים.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך: בנו הגאון רבי בן ציון ר”מ ישיבת עטרת ישראל. וארבעת בנותיו: אשת הגאון רבי אריאל וילנסקי ראש ישיבת ‘אש התלמוד’ בהר נוף, אשת הגאון רבי יהושע קנל משגיח ישיבת ‘עטרת ישראל’ לצעירים, אשת הגאון רבי ישעיהו הדר גלזמן ר”מ בישיבת עטרת ישראל, ואשת הגאון רבי אהרן וינר ראש ישיבת חכמת שלמה בית וגן, ורבה של הקהילה התורנית בקריית יובל –  וצאצאים רבים הממשיכים את דרכו.