אלול ותשרי הם חודשים של ניגונים, מהסליחות הראשונות ועד מוצאי שמחת תורה.
כששואלים אותנו מה הם הניגונים של הימים האלה, אנחנו נזכרים קודם כול, כמובן, בפיוטים המוכרים מתוך המחזור: “ונתנה תוקף”, “וכל מאמינים”, “אמת מה נהדר”, “אחות קטנה” ועוד ועוד. כל אחד ונוסח הפלייליסט שלו.
אבל בשנים האחרונות הולכים ונכתבים המון פיוטי תשובה חדשים הולכים ונכתבים, מפוזרים פה ושם, בלי שנשים לב. אלה טקסטים בעברית עדכנית שמתארים את חוויית התשובה כפי שמעולם לא נכתב עליה. הרב קוק כותב באורות התשובה: “קום יקום לנו משורר התשובה, שהוא יהיה משורר החיים, משורר התחייה, משוררה של הנשמה הלאומית ההולכת להיגאל”. נדמה לי שהוא לא דיבר על השתלבות דתיים בתקשורת או בריאליטי, אלא על דתיים שיציעו לעולם קומה אחרת לגמרי של תרבות יהודית. והנה כבר קמו לנו כמה משוררי תשובה כאלה. אז לכבוד ראש השנה, קבלו מקבץ של כמה שירי תשובה מומלצים במיוחד לטעמי (וזה עוד בלי הלחן כמובן).
היוצר ביני לנדאו הוא יהודי שגורם לכל נער גבעות להיראות כמו בורגני מהוגן. הלוק הפרוע שלו עלול להרתיע, ולכן לוקח כמה דקות להתחיל להקשיב לו באמת. לנדאו, תושב חוות מעון, כתב והלחין שני אלבומים, ‘מעבר לגבולות’ ו’משכן’. אחד השירים החזקים בדיסק השני הוא “לפרוש כנפיים”, שהוא בעצם זעקה: איך יכולנו לשכוח שאנחנו עם סגולה, שאנחנו שווים יותר, שאנחנו יכולים לעלות מעלה מעלה? לנדאו מבקר את הנחת היסוד המוטעית שלנו, לפיה אנחנו יודעים רק ללכת, ולא לעוף:
לו רק נרפה את כל הכוחות / ולא נקפוץ ידיים
אם רק נשחרר את כל האחיזות / נוכל שוב לפרוש כנפיים
איך יכולנו לשכוח מי אנו ומאין באנו / ושעוד ניתן לנו להגביה עוף?
שנים שעברו עלינו / משברים שהותירו אותנו כואבים
עמעמו אורנו / החלישו בנו את האמונה
עד שנדמה היה לנו שמאז ומעולם / היינו רק מהלכים
וגם כשסגרו חומות עלינו מכל הכיוונים / הושפל מבטנו, ואת עצמנו חשבנו אבודים
הלוא מכל נפילותינו היינו עולים / ומעומק עומקי התהומות אל שמיים ממריאים
מכירים את הנזיר שמכר את הפרארי שלו? אני מכיר. קוראים לו הרב רן שריד. לפני כמה שנים הוא הקים את רשת החנויות המצליחה ‘דברי שיר’ שמפיצה תרבות יהודית מרעננת בהרבה מאוד בסטות ודוכנים ברחבי הארץ. החנות בתחנה המרכזית בירושלים היא הגדולה ביותר, אבל בעצם מחוץ לכל הופעה או אירוע תרבותי-רוחני אפשר לראות את הלוגו של ‘דברי שיר’ ולצדו כל הספרים והדיסקים הכי חדשים ונכונים בסצנה היהודית המתחדשת.
ואז, יום אחד, בגיל 40 , שריד הודיע שהוא מוכר את כל האחוזים שלו ברשת לשותף שלו, מיכאל לב, ונוטש העולם המסחרי והכלכלי לטובת דרך חדשה לגמרי. בפגישה איתו הוא סיפר לי שבעצם, החלום שלו תמיד היה להוציא דיסק. הבנתם? הבחור שמכר עשרות אלפי דיסקים של אחרים, רצה שימכרו שם את הדיסק שלו. תוך כמה חודשים זה קרה, ולחנויות יצא האלבום ‘צל האור’. שריד מסביר בחוברת שלצד הדיסק שהשם מייצג “דור שלם שגדל על פרקי ‘אורות’ של הרב קוק, אבל כואב ומברר את דרכו הרוחנית מול מציאות שיש בה גם צללים. אנחנו דור צללי האורות… מי יודע? אולי שירתנו הקטנה תהיה חלק מפס קול המרכיב את הדרך אל האור החדש שעל ציון יאיר – ונסו הצללים”.
אחד השירים היפים בדיסק עוסק בתשובה, ונקרא “רפא לה”. הוא מבוסס על התפילה שבה משה רבנו מבקש רפואה למרים אחותו, אבל שריד מבקש בשיר רפואה לנפשו. הוא מסביר שהשיר מסוגל לגמול אותנו מכל מיני התמכרויות שדורנו סובל מהן. “אפשר לשיר אותו עד אינסוף בהתבודדות או במדיטציה קדושה”, הוא כותב. הנה המילים:
א‑ל נא רפא נא לה / א‑ל נא רפא
א‑ל נא רפא נא לה / א‑ל נא רפא
את נפשי העייפה / את נפשי השוקקה
את נפשי הצמאה / לךָ, לךָ, לךָ
לא רוצה עוד לשכוח / לא רוצה עוד לברוח
רק רוצה אליך / אל סוכת שלומך
למה התכוון המשורר? אצל אבי בניון זה די ברור. כלומר, גם אם לא מבינים את המשמעות של כל מילה, יש חומר עזר שיכול להועיל. בעטיפת הדיסק, אחרי כל שיר באלבום, מגיע דף מקורות מקיף. בניון, אחיו הצעיר והמוכשר של עמיר בניון, גר בבאר שבע, אברך מן המניין בכולל ‘אורות ישראל’ בעיר, וכותב טקסטים אישיים חזקים במיוחד ואז גם מלחין ושר אותם נפלא. השיר שבחרתי לפרסם כאן (וההתלבטות הייתה קשה, כי כמעט כל השירים שלו הם שירי תשובה ועבודה עצמית) הוא “דק מן הדק”:
עוד ניסיון אחד ודי / עוד ניסיון אחד אולי
עוד ניסיון אחד ודי / אולי אחד יותר מדי
עוד נפילה אחת ודי / עוד נפילה אחת אולי
עוד נפילה אחת ודי / אולי אחת יותר מדי
רק לא אחת יותר מדי
בין התקווה והייאוש / דק מן הדק בכדי לחוש
על הקצה רוצה לשמור / לא לאבד כל זכות לבחור
בין הלבן והשחור / בין החושך והאור
עוד מאמץ אחד קטן / עוד מאמץ זה כבר ניתן
עוד מאמץ אחד ודי / אולי אחד יותר מדי
הפעם לא יותר מדי
וכאן, כמובטח, מגיע דף המקורות. בניון מזמין את המאזין ללמוד את השיר שלו, שעוסק בבחירה, לאור מסכת סנהדרין (“אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי ניסיון, שהרי דוד המלך הביא עצמו לידי ניסיון ונכשל”) ומסכת יומא (“האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב – אין מספיקין בידו לעשות תשובה”). אחר כך הוא עובר גם לציטוטים מהרמב”ם בהלכות דעות (“בני אדם שנפשותיהם חולות מתאווים ואוהבים הדעות הרעות ושונאים הדרך הטובה ומתעצלים ללכת בה והיא כבדה עליהם מאוד”), ומהשל”ה (“ואפילו ירבה הרשע לחטוא, אם שב אל ה’ בכל לבבו, ומראה לבני האדם גם כן תשובתו השלמה, ואוחז בדרך הטובה בכל לבבו ונפשו ומאודו באמת, תקובל תשובתו השלמה”).
לך תאמין לברסלבים. בדיוק לפני שנה, ערב ראש השנה תשע”ד, הערכתי מעל דפים אלה שה‑דיסק של השנה המתקרבת יהיה האלבום החדש של שולי רנד. על בסיס האזנה לכמה סקיצות הבטחתי כאן שזה ללא ספק האלבום שישנה את כולנו. אני לא חוזר בי ממילה. אבל בקשר לתזמון, ובכן… בברסלב קוראים לזה “מניעות”. בואו נגיד שבשנה שבה הוא יראה אור, הוא יהיה “אלבום השנה”. איזו שנה? אל תשאלו אותי.
מה שכן, כשמדובר בטקסטים של שולי רנד, אפילו בלי מוזיקה שווה להקשיב. אז הנה המילים של אחד השירים המקסימים באלבום הזה, “הם יספרו לך”. כרגיל אצל שולי, כל שיר הוא בעצם סיפור, ובסיפור הזה שולי מתאר בכישרון אדם שמתייאש לחלוטין מהאפשרות להשתנות, ומזכיר לו שאין שום ייאוש בעולם כלל:
הם יספרו לך שמלִבי נעקרת / ומעל שולחני גלית לעד
הם יזכירו לך דברים שהסתרת / עד שכל גופך מבושה ירעד
הם יעמדו היטב על כל טעויותיך / טיפשותך, חיבתך אל הרע
הם ינודו לך: זה היה בידך / ועכשיו אין לך דרך חזרה
ואתה מקשיב להם / אתה מאמין להם
הם יוכיחו לך: לרחמנות יש גבול / אותו חצית בפחז רגליך
שום צעקה, שום אנחה, שום תעלול / לא יחזירו את פניי אליך
הם יספרו לך על בת קול שלוחשת: / שובו בנים שובבים, כולם חוץ ממך
הם יציעו לך משנלכדת ברשת / עכשיו תפרפר בה להנאתך
ואתה מאמין להם / אתה מקשיב להם
וכאן, אחרי כל דברי הדכדוך האלה, מגיע הפזמון, שכאילו נכתב בול לימי התשובה. ככה עונה ריבונו של עולם למאמין המיואש:
דע, בני אהובי / כי מלִבי לא נעקרת
לעולם אתה לי / ילד חן, בן שעשועים
נכון שאני אוהב את הצדק
אבל למעלה מזה אני אוהב את הרחמים / את הרחמים
• הטור מתפרסם בעיתון בשבע