סא”ל פרופ’ הרב נריה גוטל, הוא ראש צוות חליטה ברבנות הצבאית. סיום מלאכת הזיהוי וקביעת המוות של החלל מוטלת על כתפי צוותי החליטה ברבנות הצבאית, הממליצים לרב הראשי הצבאי, תא”ל הרב אייל קרים, על קביעת המוות של החלל.
מרגישים במצוקה או בחרדה בגלל המלחמה? כאן תוכלו לקבל עזרה
מתחילת הלחימה עולות שאלות רבות לגבי זיהוי החללים הי”ד ומידת הדיוק של הזיהוי. חיילי מילואים ברבנות הצבאית אומרים בשיחה עם חרדים 10 באופן ברור וחד משמעי: “אנו מדויקים ברמת מאה אחוז. קיימת מערכת בקרה על בקרה, המדייקת את הליך הזיהוי באופן כזה שימנע טעות אפשרית בהליך. אנו מתרגלים בשגרה ומדייקים את עצמנו לעת מלחמה או אסון”.
צוות החליטה ברבנות הצבאית מורכב מראש צוות, שהוא רב מוערך בעל ידע רב וניסיון בתחום, בעל הסמכה לדיינות, משפטן, חוקר, ומזכיר. ההרכב של הצוות נגזר מכך שהחליטה צריכה להיות תקפה מבחינה הלכתית, משפטית וציבורית, ואסור שיהיה שום פספוס, גם לא קל שבקלים.
לפני מספר חודשים, מספר הרב גוטל לחרדים 10, צוות החליטה עסק בחלל משנת תש”ח שעד היום היו ספקות על מקום קבורתו. אלמנתו, כיום בת 96, לא הרפתה, ודרשה שתונח “כרית” על קברו, שיפסיק להיות מקל”ן (“מקום קבורתו לא נודע”).
הרב גוטל מתאר את ההליך אותו ביצע צוות החליטה: “נציגי אית”ן (איתור נעדרים) חקרו את האירוע במשך עשר שנים. הם הציגו ממצאים שכללו את תיאור הקרב, מה הסתבך, פינוי החלל, מסמכי בית החולים הקולט, קטיעת רצף התיעוד של בדיקות שונות שנעשו במהלך השנים, בדיקות בליסטיות שנערכו לחלל, ובדיקה מיוחדת לזיהוי מתכות בשל חפץ מתכתי שנמצא על החלל. מסקנת הצוות היתה שניתן לחלוט ולאשר. למחרת פורסם בכלי התקשורת: ‘אחרי 75 שנה אותר חלל צה”ל שמקום קבורתו לא נודע – טוראי דב (ברלה) ברודר ז”ל'”.
הרב גוטל מסביר שמקרה זה אמנם הגיע לפתרון רק לאחר 75 שנה, ואולם דווקא לאור זה המשימה עתה ברורה: לעשות כל מאמץ שנדרש כדי למנוע, חלילה, הישנות מקרים כאלו.
הרב גוטל מחובר ברמה האישית לנושא הזיהוי. אחותו תמי הי”ד נרצחה בפיגוע בירושלים לפני כ-40 שנה. מחבל מתאבד הפעיל מטען באוטובוס בו נסעה, והליך הזיהוי שלה נמשך עד סמוך לכניסת השבת – ורק אז נערכה ההלוויה. אותו אירוע הוא תזכורת תמידית עבור הרב באשר לחשיבות סיום ההליך, תוך הקפדה על דיוק.
הרבנות הצבאית מפעילה מספר צוותי חליטה. מתחילת הלחימה הם עבדו סביב השעון במשמרות של 12 שעות ויותר, וטיפלו ב-25 תיקי חללים כל משמרת.
“בלחימה הזאת התמודדנו עם חללים שרופים שלא היה ניתן לקחת מהם את אמצעי הזיהוי של טביעת אצבע וגם מרשם השיניים אינו מיטבי”, מספר הרב גוטל, “לכן היה צורך להפיק DNA – הליך הלוקח כשש שעות עבודה. למדנו גם את תיאור הקרב, ובסופו של דבר, אם היה לנו ממצא אחד שקביל לחלוטין הלכתית ומשפטית ולצידו תימוכין – יש חליטה”.
במהלך השיחה מבקש הרב גוטל להזים שמועה של כניעה ללחצים לצורך זירוז זיהוי פלוני והקדמת קבורתו. “אנו לא מבכרים ולא מתעדפים. עוברים תיק חלל אחרי תיק חלל, לפי הסדר שהם מגיעים אלינו. לֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל – כולם קדושים”.