הנחמה שבצרת רבים: במכתב ששיגר ראש הישיבה מגור, הגאון רבי שאול אלתר, להוריו של החייל ענר אליקים שפירא הי”ד, עומד ראש הישיבה על הנחמה שבצער הרבים – כשהוא קובע כי כך ניתן להבין יותר כי המוות הטראגי היה “חלק מתוכנית אלוקית בלתי מובנת”.
שפירא הי”ד, חייל נח”ל בן 19, תושב שכונת ארנונה הירושלמית, נרצח בדם קר בטבח שהתחולל במסיבה ברעים. הוא הגן על חבריו כאשר השליך חזרה על המחבלים את הרימונים שהושלכו לעברם – אך בסופו של דבר מצא את מותו.
“הרשו לי לטפטף טיפה של נחמה לכוס היגונים שלכם”, פותח ראש הישיבה את מכתבו להורים השכולים. “הפתגם אומר: צרת רבים – חצי נחמה, אך האם זו המידה הישרה, וכי אדם מתנחם רק בידיעה שלאחרים צער זהה?
“אך הכוונה, לדעתי”, ממשיך הגר”ש, “באֵבל הפרטי, נכנסים שלא ברצון הרהורים ותהיות, אולי ואם היה כך וכך, ובנסיבות אחרות כאֵלו וכאֵלו, מה היתה התוצאה, מחשבות מעיקות ומדכאות.
“אך כשהאירוע הוא בהיקף נורא כל כך, אֵבל של כלל ישראל ושל כל יהודי באשר הוא, מֵבין האדם המאמין שיד השי”ת עשתה זאת. ובנו, שהקריב בגבורה את חייו והציל אחרים, הוא חלק מתכנית אלוקית בלתי מובנת ובלתי מושגת לנו”.
בהמשך מזכיר ראש הישיבה מגור את אמרתו הידועה של אביו, האדמו”ר בעל ‘הפני מנחם’ מגור זצ”ל, אודות כובד משאם של הגמלים הנושאים עליהם את עורות ילדיהם שמתו בחייהם.
“אבל השי”ת”, הוא מסיים, “האב הרחמן, יחזק רוחכם וירפא שבר לבכם”.
