למעלה מ-100 יתומים שהצטיינו בלימודים קיבלו מלגות מ’כולל חב”ד’

זהו מעמד שנתי, אבל מרגש, מעורר ומחזק בכל שנה מחדש.

הם עלו לבמה אחד אחרי השני, כדי לקבל תעודת הוקרה על הצטיינותם בשנת הלימודים האחרונה תשפ”ג – וזכו לתשבחות מהדוברים. אם זה נשמע לכם כמו עוד תחילת דיווח על מסיבת סיום אי שם בבית ספר בארץ, לא טעיתם, רק שהפעם מדובר במעמד לא שגרתי. מעמד עוצמתי ומרגש שכל התרחשות בו לוותה בשמחה רבה.

בירושלים נערכה חלוקת מלגות למעל מאה יתומים, תלמידים ותלמידות הלומדים במוסדות החינוך ברחבי הארץ, שהצטיינו בשנת הלימודים תשפ”ג, בסיוע קרן מרומים ובסיוע קרן י”ד חזקה לע”נ ר’ ישראל דוב בן ר’ יהודה צבי ז”ל. האירוע כולו הוקדש לרפואת האישה מרת חנה לאה שרה בת פישה גיטל שתליט”א.

האירוע אורגן על ידי קרן ‘חסד מנחם מענדל’, החטיבה החינוכית של ‘כולל חב”ד’. אירוע זה הוא חלק מפעילות עומק שנערכת במעגל השנה עם יתומים ויתומות, כמו גם עם אלמנות ואלמנים. הפעילות כוללת השקעה של סכומי עתק בפעילות לימודית, מלגות וסיוע פרטני לתלמידים יתומים ויתומות לאורך כל השנה.

המעמד החגיגי חתם שנת לימודים פורייה ומוצלחת, כשהמצטיינים מגיעים לקו הגמר עם ציונים גבוהים במיוחד על המקצועות השונות שלמדו במוסדות החינוך שלהם.

בין המצטיינים, יתומים מכל העדות והחוגים, בהם גם נפגעי טרור – תלמידי מוסדות תיכוניים, שהצטיינו במשך שנת הלימודים האחרונה, צברו נקודות והגיעו להישגים ראויים לציון, כשהם צולחים אתגרים לא פשוטים.

הסיפורים המרגשים

מאחורי כל אחד ואחת מהמצטיינים, סיפור אנושי מרגש.

כך הוא סיפורו של י’, שחווה בילדותו את אובדן אביו שנפטר ממחלה קשה. לאחר נישואי אחיו, י’ נשאר לבד וההתמודדות הפכה לקשה הרבה יותר. בסיוע הקרן של ה’כולל’, פרח י’ והפך לאחד המצטיינים ביותר במקום לימודיו. היה זה מסע ארוך, מפרך, שהסתיים בהישג אדיר של י’.

סיפור נוסף הוא של מ’, שחזה מקרוב בפטירה הטראגית של אביו. הפצע הנפשי הענק בליבו, דימם לאורך שנים והתקשה להתרפא. הדבר בא לידי ביטוי בקשיים חוזרים ונשנים בלימודים, עד שהקרן של ה’כולל’ נכנסה לתמונה ומאז הכל משתנה. מ’ הפך לתלמיד מצטיין והיה לסמל למאמץ והשתדלות שמניבים פירות ופירי פירות.

מי שהמשיך את ניהול פרויקט המלגות והנחתה את האירוע, היא רחל מרטון, רעייתו של איש החסד הבלתי נשכח, מעמודי התווך של הפעילות הכבירה עם היתומים, הרב יצחק מרטון ז”ל.

“לפני שנתיים איבדנו את הרב עמרם בלוי – שהוא היה האדם הכי יקר לי ולאחי”, סיפר אחד הנערים, “ידענו שאף אחד לא יוכל באמת לקחת את המקום שלו. הוא פשוט בא והעמיד אותי במקום שאני יכול לחייך לאחרים.

“הרב עמרם בלוי נתן לכל ילד חיבוק חם. כל מי שהיה בנופש חנוכה ובכלל יודע את זה. אני מרגיש את הנוכחות שלו במעגל החיים שלי. הוא היה מחזק אותי ואת אחי והחוסר שלו הכי כואב בעולם. מצד שני, משמח מאוד שכל הפעילות שלו ממשיכה הלאה, הרוח שלו פורחת וכל מה שהקים. אני רוצה להודות לכולם”.

הנער סיפר בהתרגשות רבה, כי “הרב איציק מרטון מילא ככל יכולתו את החלל” – ודיבר על האובדן הכפול ברגש רב.

רבה של ירושלים והראשון-לציון הרב משה שלמה עמאר כיבד את המעמד בהשתפותו ונשא נאום מחזק ומרומם. הרב עמאר מלווה באופן קבוע את האירועים למען היתומים והאלמנות ובכל פעם מחדש מתרגש ומחזק את המשתתפים בדבריו חוצבי הלהבות.

בנאומו המרתק, דיבר הרב עמאר על הייחודיות של חג הסוכות. “יש שלושה רגלים במועדי ישראל – פסח שהוא זמן חירותנו, שבועות שהוא זמן תורתנו וסוכות שהוא זמן שמחתנו. מדוע דווקא סוכות נקרא זמן שמחתנו? הלוא בחג זה כולנו יוצאים מהבית, מדירת הקבע, לדירת עראי, מהרגילות – למשהו זמני. מדוע דווקא רגל זה נקרא זמן שמחתנו?

“אלא שכל הרעיון של סוכות בא ללמד אותנו שהעולם הזה הוא פרוזדור לטרקלין, לעולם הבא”, השיב הראשל”צ.

הרב תיבל את דבריו עם סיפר מיוחד על החפץ חיים, שיהודי אמיד הגיע אליו מחו”ל והתפלא לראות שדירת המארח כה עלובה. החפץ חיים שאל אותו: היכן כל הרהיטים שלך, והוא השיב שהוא הגיע רק עם מזוודה והכל נמצא בביתו שבחו”ל. ‘אז גם אנחנו פה, בעולם הזה, בארעיות’, השיב לו החפץ חיים.

ומדבריו אלה, חיבר הרב עמאר את המסר ליתומים, ואמר להם שככל שישכילו להבין שכל הקיום שלנו כאן בעולם הזה, זה לקראת הדבר האמיתי, העולם הבא, כך ייקל מעמם הכאב על האובדן.

היתומים והיתומות באו עם ההורה ועם בני משפחה נוספים, זכו לתעודת הוקרה ומלגה מכובדת המשקפת את הנקודות שהם צברו לאורך השנה. לאחר חלוקת המלגות, הסבו כולם סביב שולחנות ערוכים לסעודה חגיגית עשירה כיד המלך.

ב’קרן מנחם מענדל’ מציינים בסיפוק את הפעילות של המתנדבים מאחורי הקלעים. “לראות תלמידים שעברו כברת דרך לא פשוטה, מגיעים להישגים שכאלה, זה לא יתואר”, אומר הרב שלום דוכמן מנהל ‘כולל חב”ד’ ששני בניו הגיעו במיוחד מארה”ב כדי להשתתף במעמד.