הפרשן עמית סגל חשף: זו המטרה האמיתית של ארגוני המחאה

מה, בעצם, רוצים ארגוני המחאה? הפרשן הפוליטי הבכיר עמית סגל מסמן בטור השבועי שלו ב’ידיעות אחרונות’, את דרכה החדשה של המחאה – ומסביר מדוע היא נידונה לכישלון.

לדברי סגל, “חיסול הרפורמה המשפטית היה מטרה שאפתנית של ארגוני המחאה. היא הושגה כמעט במלואה. אבל מאחוריה מבצבצת המטרה האמיתית, שאפתנית הרבה יותר, חסרת תקדים: שהממשלה הבאה, בניגוד לכל 37 קודמותיה, לא תכלול אף מפלגה דתית”.

אביגדור ליברמן, כותב סגל, היה הראשון לסמן את המטרה כבר בפברואר.

סגל כותב: “פיצוץ התפילות ביום הכיפורים כבר מסמן את הקו: החילונים נגד הדתיים”. הוא הזכיר את הודעות התמיכה של יאיר לפיד ושקמה ברסלר, הודעות שהתחלפו כעבור יממה בקריאות פיוס מאולצות. “זו טקטיקה די גרועה”, הוא מסביר.

“ראשית, מבחינה פוליטית: גם לפי הסקר השחור ביותר לקואליציה הנוכחית, אין למפלגות האופוזיציה אפשרות להקים ממשלה בלי מפלגה דתית, שכן, כזכור, רע”מ היא מפלגה דתית. מאוד. מחאה שסמלה המסחרי הוא דגלי ישראל תתקשה מאוד להקים קואליציה שנשענת על עבאס וטיבי.

“אבל גם מהותית זו שגיאה. הצלחת המחאה נבעה מהעובדה שברחה מהמחלוקות המסורתיות, תרתי משמע, בחברה הישראלית, שבהן הימין אינו יכול להפסיד: בוויכוח המדיני רוב העם תומך בדרך הליכוד, ולכן אחים לנשק קרעו בחמת זעם שלטים של ‘די לכיבוש’ בעצרות קפלן.

“בוויכוח ביבי־לא ביבי, התוצאה תהיה כמעט תמיד תיקו משתק. אבל בוויכוח של ליברלים מול שמרנים יש רוב יהודי ליברלי, לרבות אגף נרחב של הציונות הדתית. זה היה הקרב היחיד השנה, והוא הוכרע בכל סקר נגד הקואליציה השמרנית ביותר בהיסטוריה של ישראל. עימות על תפילות כל נדרי ונעילה ממסגר את הדיון כוויכוח של היהודים מול הישראלים, ובו ליהודים יש כבר שנות דור רוב ברור”.

ומי המפסיד העיקרי לדברי סגל? בני גנץ, שמצביעיו נמצאים משני צידי קו השבר.