אלפים מתושבי ירושלים, בראשות חברי בד”צ ‘העדה’ ואדמו”רים, התכנסו בליל שישי האחרון בהיכל בית המדרש הגדול של קהילת ‘דושינסקיא’ בירושלים, כדי להאזין ל’דרשת שבת שובה’ של הגר”מ שטרנבוך.
במשך קרוב לשעה הרחיב הראב”ד בדרשתו בהלכה ובאגדה, כשהחלק ההלכתי נסוב על האכלת קטן ביום הכיפורים.
לאחר פלפול ארוך בנושא ‘האכלת קטן ביום כיפור’, יצא הגר”מ בפסק הלכה דרמטי, לפיו ההיתר להאכיל קטן ביום הכיפורים הוא רק באוכל המזין את נפש הילד, אבל סוכריות שנועדו רק לטעם – אין לתת אותם ביום כיפור לילדים, כדי שלא להיכשל באיסור ‘לא תאכילום’.
את דבריו פתח הגר”מ שטרנבוך בציטוט דברי הגמרא במסכת יבמות – שכשם שיש איסור על הגדול לאכול נבילה או לעבור איסור, כך גם יש איסור להאכיל קטן בדבר איסור. מכאן פתח בשאלה המתבקשת: איך אנחנו מאכילים ילדים קטנים ביום כיפור – והרי אסור להאכיל קטן אכילה אסורה.
לאחר הרחבה בדברי הפוסקים הסביר הפוסק כי נושא זה שנוי במחלוקת הראשונים, ולדעת הרמב”ם מותר להאכיל קטן ללא חשש, אך לדעת הר”ן יש בזה איסור – וכל טעם ההיתר הוא כדי להימנע מחשש פיקוח נפש. לעניין הלכה למעשה יש לנהוג כדעת הר”ן מאחר שה’מגן אברהם’ וה’משנה ברורה’ פסקו כדעתו.
על פי הדברים הללו, הכריע הרב שטרנבוך, כי מכיוון שכל טעם ההיתר לדעת ה’משנה ברורה’ הוא רק משום פיקוח נפש, לכן כל ההיתר להאכיל קטן ביום כיפור הוא רק עבור מאכלים המועילים לבריאות, אבל סוכריות שנועדו רק לטעם בלבד אין לתת לקטנים.
הפוסק הוסיף והדגיש, כי אוכל מזין מותר לתת לילד ללא הגבלה, ואין צורך לבדוק בכל רגע עם הילד אם הוא חייב כעת אוכל, כיון שאם נדקדק עם כל קטן לבדוק אם הוא חייב עכשיו לאכול, נבוא לפיקוח נפש אצל כמה יחידים – וממילא מותר להאכיל ילדים קטנים ללא הגבלה, כדי שלא יבואו לכלל סכנה. “כל זה רק בדברים המועילים ומזינים את הגוף, אבל סוכריה שלא נועדה להועיל לגוף, אלא רק להתענג, אין בזה היתר פיקוח נפש”.
פסק הלכה הדרמטי התפרסם, והורים רבים – בארץ ובחו”ל – הוציאו בשל כך מה’פעקלאך’ של יום כיפור את הסוכריות.