חיסול הרוצחים • מפקד החמ”ל: “כל ימי בשירות לא הרגשתי ככה”

נחמן וייס
|
כ"ט אלול התשע"ד / 23.09.2014 22:27
רב סרן אמיר פרידמן, מי שפיקד על החמ”ל במבצע חיסול חוטפי ורוצחי שלושת הנערים הי”ד, מספר על ההתרחשות בשטח: “עברנו פרק זמן לא פשוט ומאוד דרמטי” • “התחושה של סגירת מעגל”

האיש שמאחרי החיסול: היום בבוקר הותר לפרסום, כי כוחות ימ”מ וצה”ל חיסלו את שני המחבלים שחטפו ורצחו את שלושת הנערים הי”ד.

מי שניהל את החמ”ל במהלך המבצע, הוא רב סרן אמיר פרידמן, קצין אגף מבצעים של חטיבה מרחבית יהודה, שמספר ל’מעריב’, על הלילה הדרמטי.

עבור פרידמן, מדובר בסגירת מעגל מיוחדת, שכן הוא היה בתפקיד באותו יום שישי שבו נחטפו הנערים, והיה למעשה הראשון שטיפל בפרשה.

“השב”כ העביר מידע מסודר, איכותי ומדויק בצורה מופלאה”, מפרגן פרידמן לעמיתים המודיעיניים, “לגזרה הוקפצו יחידות של הימ”מ, לוחמים של דובדבן וגם היחידה המובחרת של מג”ב.

הדבר המדהים הוא שבמהלך מבצע “שובו אחים” עבדנו ביחד, כל הגופים האלה, ונוצרה אורגניות בינינו והצלחנו תוך זמן קצר להוציא פעילות מבצעית מוצלחת עם אפס נפגעים, אפס בעיות ואפס תקלות בטיחותיות וגם עם מעט מאוד התנגדות. זו הייתה פעולה חלקה”.

היחידות מגיעות לשטח, והכוחות מבינים שהמחבלים מסתתרים, בקומת המרתף שנמצאת מתחת לפני הקרקע, ואז מתחיל נוהל שמכונה ‘סיר לחץ’.

“עברנו פרק זמן לא פשוט ומאוד דרמטי”, משתף פרידמן בתחושות, “כי המידע היה מדויק ואמין, הלוחמים כבר היו ‘מבושלים’ לביצוע הפעולה וכל שנותר הוא לזהותם ולבצע את החיסול. המידע המדויק הגיע ביממות האחרונות לאחר מעצר של סייען על ידי השב”כ. זה העביר נקודת ציון מדויקת לאגף המבצעים של החטיבה.

“רק בנקודה ששני המחבלים הוציאו את הראש ופתחו באש, כאן נשמנו לרווחה והחל קרב שהפך במהרה לחד צדדי והסתיים בחיסולם”.

“זה בהחלט היה שלב ארוך ודרמטי כשהם לא הגיבו. בהתחלה התחלנו עם כריזה וירי של נשק קל, אז עברנו לרימוני הלם וכאן לקחנו החלטה להתחיל לעבוד על הדחפור. היינו בטוחים שזה זה, שם הם מסתתרים והנקודה בה הם התחילו לירות הייתה כמו פריקת מתח.

“הבנו שהם נמצאים שם והתחושה הייתה טובה. מיד השבנו אש נשק קל וגם מטענים. הגופות זוהו על ידי צה”ל ולאחר ביצוע הזיהוי העברנו את הגופות לצלב האדום. אני יודע להגיד שאני קבלתי זיהוי וודאי”. הוא קובע.

“בתור מי שהתחיל אצלו האירוע”, מסכם פרידמן בסיפוק,  “לפני שלושה חודשים, התחושה של סגירת מעגל והתחושה המספקת שלא נחנו לרגע. כולם עבדו בצורה מדהימה רק בכדי להגיע למידע. לא נחנו לרגע עד שלא שמנו את היד עליהם. אני מודה שבכל ימי השירות שלי לא הרגשתי ככה”.