רביב דרוקר: בקוד הדיפלומטי, ושוב – אנחנו נותנים פה הרבה סימנים, כי אין לנו בינתיים הרבה מידע – אם אין שיחת ארבע עיניים זה מאד מוזר. פגישה ראשונה בקדנציה הזו של נתניהו בדרך כלל זו פגישה מאד חשובה, כי בה נאמרים הדברים הכי רגישים. אנחנו זוכרים בוש-שרון, אובמה-נתניהו, מה את מבינה מזה, שרי?
מתכננים שופינג לחג? מבצע קאש בק מטורף. קנו וקבלו כסף בחזרה!
שרי רוט: אני יושבת פה כבר כמה חודשים, רביב, באולפן הזה, ואני ידעתי, שלא משנה מה לא יהיה שם – אתם תחריבו, מה היה, ונתניהו חטף על הראש, ונו-נו-נו…
דרוקר: אז בואי, תני לחמוצים בראש…
שרי: לא, אתה יודע שאני לא מחשיבה אותך כחמוץ…
דרוקר: לא, הכל בסדר.
שרי: אני יושבת פה בשביל להביא גם את הקול השני. שיכול להיות שאילולי אתם הייתם מביאים את הדברים בכל כך הרבה בומבסטיות…
דרוקר: את לא היית צריכה לעשות את תפקידך, את שליחותך…
שרי: חח… לא, אולי הייתי גם אני מטיחה ביקורת. ויש לי ביקורת. אבל בוא ניתן שניה את הקול השני. מאז שנתניהו נבחר, ואז – כשהוא לקח את בן גביר לשר לבטחון פנים – היו פה נבואות זעם. שארה”ב לא תסתכל עליו, לא תירק לכיוון שלו, ולא תזמין אותו.
אז הוא הזמין אותו, ויש תמונות, ויש משהו אלגנטי, כן ארבע עיניים לא ארבע עיניים. אני לא אומרת שזה מושלם, אני גם לא אומרת שהממשלה של נתניהו מושלמת, וגם נתניהו לא חושב שהיא מושלמת ולו עצמו יש ביקורת על ממשלת ה’ימין על מלא’ שנכפתה עליו. אבל, זה לא כזה נורא כמו שחשבו כאן, ובאולפנים אחרים.
גיל תמרי: זה מאד נורא…
שרי: לא כמו שציירו…
גיל: כמי שסיקר בעבר, זה המינימום האפשרי שאפשר לתת לראש ממשלה…
שרי: אפשר לא להזמין אותו…
גיל: רצו כן להזמין אותו וכן להגיד לו את הדברים האלו.
שרי: יכל להיות יותר מביש, היו שדיברו על פגישה במסדרון, על חילופי מילים…
גיל: במסדרון? אל תגזימי… זו פגישה מינימלית מכיוון שיש דברים שנאמרו ודורשים סיווג בטחוני ולכן אי אפשר לקיים את זה במסדרונות האו”ם מאחורי וילון.
שרי: אפשר לא לקיים את זה בכלל. אפשר לשלוח לפה את שר ההגנה. זה חגיגי יותר ממה שרבים חשבו, זה מאכזב רבים מגוש המרכז-שמאל! וצר לי שיש מי שהתאכזב.
יצוין, כי הפגישה ארכה כשעה וחלק ממנה התקיים בארבע עיניים. בהודעה רשמית שיצאה מהבית הלבן – נאמר: “הנשיא ביידן הזמין את ראש הממשלה נתניהו לוושינגטון הבירה לפני סוף השנה כדי להמשיך בשיתוף פעולה ישיר במגוון רחב של נושאים”.