שלום סיון. קוראים לי סנדרה ברא”ז מקרני שומרון ואתמול קרה לנו משהו שאנחנו עוד מתקשים להירגע ממנו:
כשעה אחרי צאת החג פתחנו את הדלת וראינו מעטפה על הרצפה. היו שם 1,400 שקלים ומכתב: מישהו שלקח מהבית שלנו כסף לפני עשרות שנים, כילד, מחזיר אותו עכשיו.
גידלנו כאן לאורך השנים חמישה ילדים, ותמיד החברים שלהם התארחו אצלנו, כך שאין לנו יכולת לדעת מי הוא אותו ילד, שכותב שהיה אצלנו בן בית.
אבל אני מתרגשת לגלות שאותה גניבה הפריעה לילד ההוא לאורך כל השנים. זה מראה שיש לנו יצר טוב שלא מפסיק לעבוד לרגע. שגם אנחנו יכולים להשתנות לטובה.
ואני גם תוהה מה קרה לו דווקא עכשיו בחיים, למה בסיום ראש השנה תשפ”ד, בעשרת ימי תשובה, הוא החליט להגיע לאותה דלת של אותו בית – ולתקן.
אנחנו מוחלים לו בלב שלם. החלטנו שאת הכסף נתרום לצדקה, ומבחינתי התרומה היא גם לזכותו.
רבי נחמן מברסלב כבר אמר: אם אתה מאמין שאפשר לקלקל – תאמין שאפשר לתקן”.