כך ניצלו חיי פעוטה שהתמוטטה מדלקת חיידקית בקנה הנשימה

לאה בת השנה וחודש פונתה למיון לילדים ב'הדסה הר הצופים' עם קשיי נשימה קשים • ימים ארוכים ומורטי עצבים של אשפוז, כשהיא מונשמת ומורדמת, וחייה בסכנה, הסתיימו בהחלמתה המלאה • אימה שרה: "הם הצילו את התינוקת של הבית שלנו"
תמי גיל
ג' תשרי התשפ"ד / 18.09.2023 10:52

כאשר אמה של לאה בת השנה פונתה יחד איתה ל’הדסה הר הצופים’, היא הייתה בטוחה שתוך מספר שעות, לאחר קבלת טיפול, תשוחרר עם הפעוטה אל ביתה.

רוכשים באשראי? הכירו את הכרטיס הכי בטיחותי שגם מחזיר לכם כסף!

היא לרגע לא שיערה שמצבה של הבת כל כך קשה, עד שהצוות המטפל בבית החולים, הנלחם על חייה, יאלץ להרדימה ולחברה למכונת הנשמה ושבוע מטלטל במיוחד עתיד לעבור על כל המשפחה.

ד”ר רבקה ברוקס, מנהלת מחלקת הילדים וטיפול נמרץ ילדים בבית החולים הדסה הר הצופים: “במהלך משמרת שבת התקבלה הודעה בחדר המיון על תינוקת בת שנה אשר נמצאת במצוקה נשימתית משמעותית ונמצאת בדרך להדסה.

“הצוות נערך לקבלתה ועם הגעתה החל בפעולות לייצוב מצבה. צילום חזה לא הדגים דלקת, אך בשל מצבה הנשימתי היא הועברה אל היחידה לטיפול נמרץ ילדים להמשך טיפול וניטור”.

אימה של לאה לא זזה ממיטת הבת ועקבה אחר הטיפול בה במתח רב. “לאחר יומיים שעברו עלינו בבית ברמות אשכול עם חום גבוה ונשימות מאוד מאומצות, הבנתי שמשהו לא תקין בכלל. זה היה מעבר למחלת חום ועוד בתינוקת כזו קטנה, והנשימה הלא חלקה שלה הטרידה אותי מאוד. כשלקחתי את לאה למרפאה בשכונה הסמוכה אלינו, הצוות שם הזעיק אמבולנס בגלל שהמצב הלך והחמיר והגענו להדסה הר הצופים. מייד כשנכנסנו לבית החולים הצוות היה מוכן לקראתנו, עטף אותנו בהרבה בטחון ולא חיכה אפילו שנייה. הם מייד התחילו לטפל בה, כל אחד והתפקיד שלו – וכולם סביבה, בדאגה רבה ורק למענה.

“הייתי מודאגת. המצב של לאה הלך והתדרדר והמלאכים האלה, שליחים אמיתיים, עשו הכל כדי לעזור. הרופאה ממיון ילדים, ד”ר מיכל שדה, לא עזבה אותה וליוותה אותנו אל היחידה לטיפול נמרץ, שם הסבירה באופן מפורט לצוות את המקרה ודאגה לכל הפרטים”.

בשעות הראשונות לאשפוזה ביחידה, למרות טיפול באנטיביוטיקה ותרופות להקלה נשימתית – חלה הדרדרות במצבה של התינוקת. “מנהלת מחלקת ילדים, ד”ר רבקה ברוקס הנפלאה, הוזעקה אל המיטה של לאה כי המצב היה קשה מאוד ולקחה פיקוד על העניינים ברצינות רבה. היא חברה אל הצוות המסור והאכפתי וביחד המשיכו לדאוג ללאה שלנו.

“לאה לא הצליחה לנשום”, מספרת שרה. “ראיתי אותה נלחמת על כל נשימה. אדומה מרוב מאמץ. הצוות ביקש שנפנה את החדר ופתאום רצו המון אנשים לחדר בטיפול נמרץ. כולם הגיעו בריצה, בדאגה ממש, כדי לפעול מידית.

“אחרי 20 דקות שהרגישו כמו נצח, נכנסנו לחדר וראינו את לאה מונשמת ומורדמת. הצוות הסביר לנו באריכות ובסבלנות כי כנראה מדובר בדלקת של קנה הנשימה, מצב נדיר יחסית הגורם לחסימת הקנה וכתוצאה מכך מצב מסכן חיים מיידית. עם הכנסת הצינור לקנה הנשימה ראינו אותה סוף סוף שלוה, רגועה וידענו שזה באמת יהיה לטובתה. שהם נלחמים כדי להציל את הבת שלנו”.

ד”ר רבקה ברוקס אשר ניהלה את הטיפול בלאה מספרת: “יש לנו ניסיון רב בטיפול בתינוקות ובמקרים קשים בהדסה הר הצופים והיה ברור לנו על פי הביטוי הקליני שיש כאן מצב רפואי מורכב שהוא מעבר לדלקת ריאות.

“על פי המצב הקליני ובדיקת ה-CT שבוצע לאחר שהונשמה, אבחנו דלקת קשה של קנה הנשימה. שאם לא היינו מנשימים את לאה, תוך כמה דקות הקנה היה נחסם לחלוטין. ההחלטה להנשים באותו רגע ולהרדים בפירוש הצילה את חייה”.

הימים עברו ולאה החלה להתאושש. הצוות גמל אותה מהנשמה ומהרדמה באופן הדרגתי, תוך שהוא מלווה את הוריה המודאגים. “אחרי תקופה של התאוששות וטיפול כל כך מסור ואכפתי מסביב לשעון, אחרי שלאה הייתה שקטה ודוממת במשך שבוע, פתאום יום אחד שמעתי את הקול שלה. היא בכתה, ואני התרגשתי עד דמעות”, מספרת האם הנרגשת. “הבכי הראשון לאחר שבוע של מחלה כל כך קשה הרגיש לי כמו הבכי הראשון של תינוק שנולד בחדר לידה. זה טלטל אותי, תפס אותי חזק, חיכיתי כל כך לשמוע אותה. כל המלאכים והשליחים פשוט הצילו אותה, הם עשו הכל כדי שהיא תחזור לעצמה.

“בהמשך, היא התחילה להתאושש אפילו מהר יותר ממה שציפו כולם ואחרי כמה ימים כבר רצה במחלקה ושיחקה בכדור”, היא מחייכת. “ביום השחרור מבית החולים, כשלאה התחזקה והבריאה לחלוטין, כמות האנשים מהצוות שבאה להיפרד הייתה עצומה. כל מי שהיה קשור לטיפול בה, הגיע לראות אותנו לפני שנצא ולאחל בריאות ללאה הקטנה. אפילו שירה האחות מהיחידה לטיפול נמרץ, שלא הייתה אמורה לעבוד באותה שעה והגיעה במיוחד מהבית. אנשים זרמו אל המיטה שלה בחיוכים.

“היינו שם רק שבוע – אבל איזה שבוע. הרגשנו שאנחנו נפרדים ממשפחה. אני לא שוכחת איך הגיעו אנשי הרפואה והסיעוד במהירות, איך קראו למומחים מהבית, איך בילו איתנו לילות לבנים רק כדי לוודא שהיא נושמת. הם הצילו את התינוקת של הבית שלנו. כשיצאנו מהיחידה לטיפול נמרץ רופא אחד אמר לי משפט שמסכם את כל השבוע הזה. ‘בדיוק בשביל רגעים כאלה נהיינו רופאים'”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות