‘תשמ”ט’ חוזרת, ביותר עצוב: מלחמת ספרדים-אשכנזים בפתח?

1.

זמן קצר לפני שהתיישבתי באולפן ‘אזור בחירה’ בערוץ 13 שבנווה אילן, כדי למשש את הקרע בעם, בין ימין ושמאל, בין קואליציה לאופוזיציה, נקרע לי הלב באירוע שהתקיים  לא הרחק משם, בעיר בית שמש.

אל תידחפו: איפה עומדים בתחנות של ה’דנקל’ כשמחכים לרכבת?

‘אולמי רונטל’, כסאות פלסטיק לבנים. כנס השקת הקמפיין של סגן השר משה אבוטבול, בנוכחות כל השרים וחברי הכנסת של ש”ס. תושבים מהעיר הגיעו להזדהות עם הראש האהוב לשעבר, שנבחר לכנסת ומוצנח עליהם בימים אלו מחדש. כמעט אשכנזיה יחידה בקהל, לא יכולתי שלא לחוש במבטי האשמה. שוב  עושים להם עוול, לפחות מנקודת ראותם.

ברכסים שבצפון, אני שומעת, כבר מספר שנים שלא מקבלים ילדים מעדות המזרח ל’חיידרים’ (רק אחים של מי שכבר לומדים במוסדות), את הסמינרים כבר נמאס להזכיר – והנה עכשיו, בעיר אלעד, שם הכריז יו”ר ש”ס כבר לפני שנה וחצי על יהודה בוטבול כעל ראש העיר הבא, ‘דגל’ הבריזה להם.

בהחלטה של מנהיגה הרוחני של ‘דגל’, מרן הגר”ד לנדו, לתמוך בראש העיר ישראל פרוש לראשות העיר אלעד, יש משהו שמיימי. לח”כי ‘דגל’ היה קשה להבין את ההחלטה, וכך גם בקרב חלק מחברי ‘המועצת’. אבל כשהמנהיג הרוחני פוסק, כולם מיישרים קו (מלבד ‘הפלג’ ותומכיו הרשמיים והפחות גלויים).

וכי כשתמך הגר”ח קניבסקי זצ”ל בבחירות הקודמות ביצחק פינדרוס כולם הבינו את החלטתו? לא. הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל ביטל את דעתו, וכך נהג גם הגר”ד לנדו, שחפץ גם אז בניצחונו של פרוש. תלמיד מובהק, שגם שמר על האידישקייט, לדעת ראש הישיבה, שמר על מעמד אלעד כ’עיר הישיבות’ – וכל זה הכריע לטובתו.

אבל לש”סניקים, ששנים חווים על בשרם אפליה מצד האשכנזים, קשה להבין שזה לא השטח, לא הציבור, זו ‘דעת התורה’ של המנהיג הרוחני – וכולם מצייתים. מבחינתם, נפתח קרב אשכנזים-ספרדים. מאלעד, בואכה כל היישובים ברחבי הארץ.

וכך, כשילדים בתלמודי התורה ברכסים יצעקו זה לזה ‘שכנטוז’ ו’פרענק’, כולנו נבכה.

אז עמדתי שם, בירכתי האולם, בפינת ‘עזרת נשים’ מאולתרת, וחשתי בכאב זוחל. ערב ראש השנה, “תשמ”ט” כבר פה, והפעם המלחמה היא בין אשכנזים  לספרדים.

אוי מה היה לנו.

2.

יו”ר ש”ס אריה דרעי נשא נאום, ולא יכול היה להסתיר את כאבו. “משה אבוטבול הוא מועמד ש”ס לראשות העיר בית שמש. עשיתי את זה מחוסר ברירה”, אמר. לדעתי, בכאב. הציניקנים יגידו, לפוליטיקאים אף פעם לא כואב. אבל אני, שעוד זוכרת לו את מה שאמר עליו דודי הגה”צ רבי שמעון גלאי ליפה רעייתו ‘הוא ירא שמים’, סבורה שהמצב כואב לו.

“קראתי למשה, אמרתי לו אתה המועמד”, גולל דרעי. הוא אמר לי: “מזה חששתי”.

חודשים אחורה. באחד ממסדרונות הכנסת פגשתי את מוישה. העליתי בפניו את התרחיש הזה. כבר אז ידעתי שהגר”ד לנדו נחוש לתמוך בישראל פרוש. היה זה עוד בחייו של הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל, אבל עדיין היתה על השולחן אופציה שראש ישיבת סלבודקה  יצליח לשכנע את הרב אדלשטיין. היה ברור לי, שבמקרה כזה שערי הגיהנום הפוליטי נפתחים עלינו, ויתכן שמוישה ייקרא לדגל (כלומר, לש”ס) בבית שמש.

“זה לא חסר לי”, אמר לי אז, “אני אוהב את עבודתי בכנסת, בטח אוהב את העבודה במשרד החקלאות, אבל את יודעת, אני חייל במפלגה, את אשר יורו לי אעשה”.

זה בדיוק מה שסיפר אריה דרעי, אתמול. מוישה אמר לו, “מזה חששתי”, אבל “בנשימה אחת הוסיף, אם התנועה מבקשת, אקח את זה על עצמי”.

את האמת? עזבו אתכם מפוליטיקות ואינטריגות בינעירוניות, דיל בין עיר לעיר, תככים וכל היתר. תזכה בית שמש אם יהודי אציל נפש ומידות כמו מוישה אבוטבול יעמוד בראשה.

תכלס, הסיכויים? לא משהו.

3.

יותר מזה.

יכול להיות שההכרזה על המועמדות של אבוטבול היא רק קלף מיקוח, כדי להכשיר את התמיכה בעליזה בלוך?

תשמעו סיפור.

שמועה מהלכת על שיחת טלפון מעניינת שהתקיימה בין אחד מרבני ‘דגל’ היותר נחשבים לבין אחד מחברי ‘המועצת’ של ש”ס (שגם כתב לאחרונה מכתב בנושא  הקשור לבחירות המקומיות).

היתכן שש”ס עומדת לסגור עם עליזה בלוך, בבית שמש?  תהה בחריפות הרב מ’דגל’.

חבר ‘המועצת’ מש”ס, הופתע לשמוע ונחרד. מיהר להרים טלפון ליו”ר ש”ס דרעי, הביע בפניו תרעומת מהאפשרות, והותיר את דרעי חסר ברירה: אם יכריז כעת על תמיכה בבלוך יושמץ, שחור על גבי פשקוויל או אולי אפילו פלקט רשמי, כמי ש’מחלן את בית שמש’, וזה במצב בו מתמודד מול בלוך מועמד ‘חרדי, משלנו’.

אז מה עושים?

שלף דרעי את לוח השחמט המלווה אותו מאז ימיו כמנכ”ל משרד פנים הצעיר בתולדות מדינת ישראל, הזיז מהלכים כפי שרק הוא יודע, והחליט על הצעד המחוכם: נציב את אבוטבול כמועמד (הכי טבעי לבחור בו, הרי היה כבר בזירה), בשושו גם עליזה בלוך יודעת שאנו כפסע מסגירה איתה, והיא תשמח לסגור בכל עת, גם ברגע האחרון, יום-יומיים לפני הבחירות. או-אז נכריז ש’בדקנו’, ‘אין סיכוי’, ‘עשינו סקר’, ונסיר את מועמדות אבוטבול. וחבר ‘המועצת הנ”ל? טוב, ‘לא הייתה ברירה, זה או להפסיד הכל או לתמוך בבלוך’ – ובא לבית שמש גואל. כלומר, גואלת.

וכך, ברגע האחרון, בתי הדפוס אפילו לא יספיקו לשרטט שלטי השמצה.

האם כל זה אמיתי? ימים יגידו. בשום צד לא מאשרים את נכונות הסיפור.

4.

ברקע, תולה החשש מפני ‘אירועי אשדוד 2′. כלומר, הפחד שמה שקרה באשדוד יקרה לש”ס גם בבית שמש.

זוכרים שברק סרי היה מועמד ש”ס באשדוד? עוד לא יצאה תמיכה רשמית, ה’מועצת’ טרם התכנסה, אבל לכולנו היה ברור שאם ברק סרי, יועצו לשעבר של דרעי וידיד קרוב של ש”ס, מועמד, הרי שזה בתמיכת ש”ס.

אבל אז קמו רבנים מקומיים המזוהים עם ש”ס ומחו על המהלך. בלית ברירה החליפה ש”ס את השחקן באבי אמסלם, חרדי, כשלכל ברור שמדובר במועמד זמני, שיוחלף ברגע האחרון (או שבסופו של דבר ש”ס תעלה על עגלתו של יחיאל לסרי, אין לדעת).

את הדימום הזה של ‘מחלן’ ו’תומך במועמד/ת לא חרדים’ דרעי היה חייב לעצור בבית שמש, רגע לפני שטף-דם.

עכשיו יכול דרעי להתקשר אל הרב ממועצת החכמים, לספר לו ש’הצבנו מועמד, בן תורה, עם זקן, לא למד במכון מנדל, משלנו’. הרב מש”ס יתקשר לרב מ’דגל’ לספר לו על כל הטוב הזה, בהתלהבות מן הסתם.

עד יום יומיים לפני הבחירות.

5.

אלא מה? שלפעמים, פוליטיקאי מתאהב בבדיחות של עצמו, והן מצליחות ומגשימות את עצמן.

מי יודע מה יקרה בשבועות הקרובים. עד הבחירות יש עוד הרבה זמן. אם למשל הרב גולדשטיין (מייצג פלג ב’דגל’ שמתנגד למועמדות של שמוליק גרינברג) סוגר על תמיכה באבוטבול, בגלוי או בסתר, התמיכה במועמד ש”ס עשויה לצבור תאוצה. שכן, תסכימו שהרבה יותר קשה לו לתמוך בבלוך, אבל אבוטבול זה כבר סיפור אחר. קלי-קלות, יחסית.

עוד אופציה: נניח שדרעי סוגר עם יצחק גולדקנופף על הסרת המועמדות של אוריאל בוסו בבני ברק, ונניח שגור וש”ס מיישרים קו – גור מרוויחה את בני ברק, דרעי מרוויח חיזוק באלעד (גור וויז’ניץ צועדים יחד, אם חסידי ויז’ניץ יתמכו ביהודה בוטבול מדובר בחיזוק משמעותי), פלוס תמיכה של גור באבוטבול – איש לא יצחק על המהלך עם בוסו בבני ברק, שכן ש”ס תשלוף את שני ההישגים, ותרד בסולם.

וזה עוד לפני אשדוד. אילו היתה גור מסירה את תמיכתה מראש העיר יחיאל לסרי, ברור לכל שדרעי היה מסיר את מועמדות בוסו (ולא שזו אופציה בלתי אפשרית). נכון שגור חתמה על תמיכה בלסרי אבל דברו עם קודקודי חצר גור ותשמעו שכל האופציות עדיין על השולחן, ו’אנחנו בודקים את הסקרים, עוקבים’. יש מהם מי שמסבירים ש’ברק סרי לא הביא את הסחורה מבחינת הסקרים, אז מה יכולנו לעשות? חתמנו עם לסרי. אם המצב ישתנה, הכל פתוח’.

תזכרו, שלא ש”ס ולא גור ירצו שעליית המועמד שמעון כצנלסון, רק לדוגמה, תירשם על שמם בטאבו. שנים זכרו לגור את פרשת ניר ברקת בירושלים, ולא חסרה לה סאגה דומה באשדוד.

אילו רק היה דרעי מציג באשדוד מועמד חרדי בעל סיכויים (עוד נותרו ח”כים על המדף, תמיד אפשר להצניח שם את ינון אזולאי, לדוגמה), אחד שיתרומם בסקרים – ברור שהתמונה מבחינת גור הייתה משתנה.

אגב, גם במקרה כזה לא כל גור תתייצב מאחורי המועמד החרדי. תמיד תהיה כמחצית שנאמנה בכל לב ללסרי, וכך גם בש”ס. לא משנה מה תהיה ההחלטה, תמיד תהיה כמחצית שתיוותר נאמנה ללסרי.

ערב ראש השנה, תתפללו טוב. שהבחירות המקומיות הקרבות לא יגררו חלילה מלחמת אחים. די לנו בשנאת הציבור החילוני (לא כולו, כמובן) מכדי שנקדש כעת מלחמה בתוכנו פנימה.

כי כשאח נגד אח, המנצח תמיד מפסיד.