פצוע מחווארה שיחזר: כולי מטפטף דם, חשבתי שקיבלתי כדור בראש”

פצוע הפיגוע אחיעד ליבמן בריאיון לרשת ב על רגעי האימה: “הבנתי שהסיכוי היחיד זה רק לתת גז. אלה לא היו כדורים שורקים, אלא מחבלים שבאו לעבוד” • “השמשה התנפצה ולא היה אפשר לראות קדימה. באינסטינקט, אמרתי שאצא עם האקדח, ואז קיבלתי עוד מכת אש מטורפת”

אחיעד ליבמן, שנפצע באורח בינוני בפיגוע הירי אמש בחווארה, שיחזר הבוקר (רביעי) בריאיון לרשת ב’ מבית החולים.

הזדמנות: רוצה להשתתף במבצע חילוץ של נשים וילדים מכפר ערבי?

“חבר אסף אותנו בצומת תפוח להופעה. התנועה הייתה איטית. כ-150 מטרים לפני כיכר הביתות, איפה שיש בית שרוף כזה, פתחו מצד ימין בירי תופת. יותר מ-40-30 כדורים על אוטומט, ברמה שאין לתאר”.

האזינו לריאיון עם פצוע הפיגוע:

בשלב זה, המשיך ליבמן לתאר, “השמשה התנפצה ולא היה אפשר לראות קדימה. באינסטינקט של שלוש שניות, כשהאוטו לא נתן תגובה, אמרתי שאצא עם האקדח, ואז קיבלתי עוד מכת אש מטורפת. חשבתי שקיבלתי כדור בראש. הבנתי שהסיכוי היחיד זה רק לתת גז.

“בנס, הרכב פימפם והחליט לעבוד. כשאני לא רואה כלום וכולי מטפטף דם מהראש, הרכב המשיך לכיכר הביתות”.

לדבריו, “כשהגעתי לכיכר, ישר אמרתי לדוד, שהיה איתי, שמצאנו סוג של מחסה. יצאנו מהאוטו ויריתי 5-4 כדורים מהרכב. חלפה לי בראש המחשבה שהם יבואו לגמור אותנו, אלה כנראה מחבלים שבאו לעבוד. לא כדורים ששורקים עלייך – כמו מאג. פתאום ראיתי שני חיילים כפופים מאחורי בטונדה, הייתי קצת בשוק. אחד מהם דחף אותנו למכסה המנוע. אמרתי לו ‘תחבוש רגע את החבר’, כולו היה מלא בדם. הוא הביא לי את מד”א על הקו”.

ליבמן וחברו מאיר דוד כהנא  נפגעו בראשם מרסיסים של חלונות הרכב שהתנפצו. “כל הגוף שלי היה מלא ברסיסים”, אמר. “יש לי פגיעה בראש של רסיס יותר גדול ושבר בגולגולת”.