“העצות של גלסנר מצוינות, כיועץ תקשורת יכול להיות מצוין” • צפו

רביב דרוקר: אני רוצה לנהל איתך, אורן פרסיקו, דיון תקשורתי על אותם כובעים כפולים שהחזיק העיתונאי החרדי הבכיר משה גלסנר. היום הוא הודיע שהוא משהה את פעילותו בשני כלי התקשורת שבהם הוא עבד, ‘ערוץ הכנסת’ ‘ו’קול ברמה’  אחרי שג’וש בריינר ב’הארץ’, ואחריו גם אנחנו, חשפנו שהוא יועץ בכיר וקרוב לשר איתמר בן גביר. אני רוצה בעיקר את התייחסותך לתגובות להודעה הזו. שורה של עיתונאים בכירים מובילים כותבים את הדברים הבאים, אתן לך ציטוטים:

דרך לזכות: קח חלק בפדיון שבויים ותזכה להבטחה של גדולי ישראל

אבי מימרן כותב: “מוישה אחי היקר, מחזק את ידך”. ישי כהן כותב: “נקווה שתוך זמן קצר נמשיך ליהנות מהאיכויות שלך”. ישראל כהן: “מוישה, אתה איש מקצוע מעולה, אוהבים אותך ומעריכים אותך”. אריה ארליך: “מוישה, מקווה מאד שזה לזמן קצר ביותר”. אברהם גרינצייג: “נראה לי התבוננות ליום יומיים תספיק, תחזור בזריזות”.

אורן פרסיקו, ‘העין השביעית’: העיתונות החרדית, כמי שקורא לפעמים את העיתונים ואת האתרים, אין שם כמעט שום רף מינימלי של מה שאנחנו היינו מצפים ‘אתיקה עיתונאית’. כלומר, הערבוב בין הפרסום לבין התוכן הוא הרבה יותר גרוע אפילו מכלי התקשורת המסחריים, שלא מפסיקים לקדם תוכניות שלהם במהדורות החדשות. הרמה, הסטנדרט, בעיתונות החרדית, אגב, גם בעיתונות בשפה הערבית, הוא נמוך, מכל מיני סיבות, היסטוריות. והערבוב בין פוליטיקה לבין העיתונות החרדית הוא ממוסד בעצם, כי העיתונות המודפסת החרדית הם הרי ביטאונים של מפלגות.

דרוקר: לא נדהמת, בקיצור.

פרסיקו: אתה יכול לראות שם כותרות שהן תעמולה אפילו יותר בוטה מערוץ 14, כי זה ממש שופר של המפלגה, אז אני לא חושב שאפשר להזדעזע מזה, זה מצער, כמובן.

דרוקר: באולפן שלנו יש עיתונאית חרדית בכירה שלא הגיבה עד עכשיו…

שרי רוט: הוא די כלל את כל התקשורת החרדית…

ברוך קרא: לא, את אמרת פה באחת מהתוכניות האחרונות שזה די…

שרי: אני לא אומרת שלא, אבל אני אומרת שלכלול, זה לא. יש עדיין עיתונאים חרדים הגונים, שעושים את עבודתם נאמנה.

קרא: נכון, ברור.

דרוקר: אבל בפעם שעברה כשביקשנו ממך תגובה היית מאד סקפטית, האם זה נכון, האם זה לא נכון, הוא מכחיש…

שרי: לא, אתה יודע שאני אומרת תמיד שכשרביב אומר מילה זה בונקר, אני אומרת את זה לכל מי ששואל אותי, גם אם לא ידעתי בדיוק את רמת ההוכחות, את חלקם ידעתי, את חלקם לא…

דרוקר: מה את אומרת עכשיו? זה פסול מה שהוא עשה?

שרי: תראה, קודם כל לגבי התגובות של החברים, אנשים, ואני גם בתוכם, כשרואים חבר נופל על הריצפה אתה קודם כל מגבה, מעודד אותו, הרי בסך הכל הבן אדם איבד עכשיו שני מקומות פרנסה שלו. עכשיו, אל תשכח שבתקשורת החרדית המשכורות הן מאד-מאד נמוכות. אולי בגלל שרמת הפרסום שם נמוכה.

גדעון לוי: אז נפתח גמ”ח ונעזור לו?

שרי: לא, לא קשור לגמ”ח. נהייתה נורמה, שלא כולם נכללים בתוכה, שאנשים עושים לפרנסתם עוד דברים. עכשיו, יכול להיות שהוא היה צריך להגיד את זה בשקיפות, יכול להיות שהוא היה צריך להגיד, אפילו לך, את האמת, נתפסתי, אוקי, בשביל הספורט אני עוזב וכו’. נכון שהיתה פה התחכמות. אבל הוא בעצם מרגיש קורבן, כי הוא אומר, ‘חברים שלי עושים את אותו דבר ורק אותי תפסו’.

דרוקר: והם עושים את אותו הדבר?

שרי: הרבה מהם עושים. לא כולם, ולא אהבתי את ההכללה של קודמי. אבל הרבה מהם עושים, וזה כנראה מתוך המצוקה הכלכלית, ובאים רק אליו בטענות, הוא פרש מעבודות, כשכל השאר יושבים…

דרוקר: רק נזכיר שערוץ הכנסת הוציא הודעה קצת מנוגדת למה שמשה גלסנר אמר. לא השהיה, אלא אמר ‘הפסקנו את ההתקשרות איתו אחרי שהתברר שהוא חרג מהכללים’. אבל ברוכי, בוא נעזוב שניה את הסטנדרטים של התקשורת החרדית. בוא נדבר שניה על איתמר בן גביר. הרי איתמר בן גביר יכול לקחת לעצמו כל מיני יועצים אסטרטגיים, למה הוא לוקח עיתונאי פעיל?

שרי: אגב, הוא גם ממש לא ימני, אני ממש התפלאתי בהתחלה כי הוא ממש לא ימני, הוא איש ‘דגל התורה’…

ברוך קרא: אני שואל את עצמי, כאילו מה? ואגב, הסתכלנו, דיברנו על זה לפני השידור, שאין ספק שהעצות שלו מצוינות, והרבה פעמים עיתונאים באמת יודעים לתת עצות הרבה יותר טובות.

דרוקר: הנה, את רואה? אנחנו עוזרים לו לקבל את הפרנסה הבאה…

קרא: לא, העצות שלו מצוינות, כיועץ תקשורת הוא יכול להיות מצוין, באמת הוא מצוין.

שרי: לא, הוא אדם חכם מאד, הוא גם הגיש יפה את המהדורה.

קרא: אבל! הדבר המדהים הוא, תשמע, איתמר בן גביר לא יכול להשיג אף אחד שיתן לו עצות דומות, הוא חייב להכשיל, ובסופו של דבר זה להכשיל, תשמע, אתה יודע הם גם ניסו לשמור על זה, גם הם גוננו עליו, ניסו לשמור על זה בסוד. מה זה הדבר?

דרוקר: ואחרי זה הוא בא להתראיין אצלו, והם משחקים את המשחק, לא הייתי איתך הרבה זמן…

קרא: בחיאת כאילו, למה? למה?

עו”ד קובי סודרי: אבל איתמר בן גביר לא המציא את השיטה. אנחנו כבר מכירים לפני זה –  את זה שפוליטיקאים לוקחים אנשים שמעוגנים בתוך תוכניות רדיו ו/או טלויזיה והם משמשים גם כיועצים שלהם, חלקם באופן גלוי, חלקם לא.