נפטרה מסיבוכים של חיסון קורונה. זה הסכום הענק שמשפחתה תובעת

בני משפחתה של אישה שלקתה באירוע מוחי קטלני זמן קצר לאחר שחוסנה נגד קורונה, תובעים פיצוי מהמדינה, באמצעות החוק לנפגעי חיסונים.

דרך לזכות: קח חלק בפדיון שבויים ותזכה להבטחה של גדולי ישראל

את התביעה, שהוגשה לקרן הפנימית לביטוח הממשלה, הגישו בשם המשפחה, עורכי הדין דוד פייל ומיכל תמם-פרישמן ממשרד עורכי הדין פייל ושות’.

חוות דעת רפואית, המצורפת לתביעה, ומבוססת על מחקר שנעשה בקרב 126 מיליון מתחסנים ברחבי העולם, קובעת קשר סטטיסטי מוצק, בין קבלת החיסון להתרחשות אירוע המוחי.

עוה”ד פייל ותמם-פרישמן טוענים, כי המנוחה – אמא לשלושה ילדים, סוכנת ביטוח, בת 69 במותה – לא סבלה מבעיות בריאותיות עד למועד קבלת החיסון. לדבריהם, האישה עבדה באופן מלא ותפקדה היטב ביחס לגילה.

אך על פי התביעה, בינואר 2021, שלושה ימים לאחר שקיבלה את החיסון של חברת פייזר, החלה האישה לחוש ברע, ולסבול מחולשה כללית. על פי הנטען, היא גם החלה לסבול משלשולים, בחילות וירידה בתיאבון, ומצבה המשיך להידרדר מדי יום ביומו.

בחלוף כעשרה ימים מקבלת החיסון, אובחנה האישה כחולה בקורונה.

בתביעה נטען, כי למחרת היום היא פנתה לבית החולים שיבא תל-השומר לקבלת טיפול, אך שוחררה לביתה כעבור זמן קצר. לדברי עוה”ד פייל ותמם-פרישמן, חמישה ימים לאחר מכן שבה המנוחה לבית החולים לאחר שמצבה החמיר, תוך שהיא סובלת מבלבול חריף.

בדיקת סי.טי. ראש אותה עברה, העלתה כי האישה סובלת מאירוע מוחי המלווה בדימום מאסיבי. על פי התביעה, בשלב זה החליט הצוות הרפואי כי היא לא מתאימה להתערבות כירורגית, אלא לטיפול תרופתי נגד פרכוס. וכך, היא הועברה לאשפוז למחלקת קורונה, תוך שהיא מונשמת, שקועה הכרתית ואינה מתקשרת.

בהמשך, כך על פי הנטען, חל שיפור ברמת ערנותה, והיא החלה מתקשרת עם סביבתה. חרף כך היא נשארה מרותקת למיטתה. היא הועברה למחלקת שיקום נפגעי ראש, והמשיכה לסבול מקוצר נשימה, חום עולה ויורד ודלקת בדרכי השתן. ניסיונות לגמול את האישה מהנשמה מלאכותית לא צלחו.

לאחר שהדימום המוחי נספג, הועברה האישה למחלקה הסיעודית בבית החולים, כשהיא מרותקת למיטתה וסובלת מנזק מוחי שבא לידי ביטוי בהאטה בדיבור, לקות פיזית קוגניטיבית משמעותית, לרבות בעיות בהתמצאות בזמן ומודעות חלקית.

לדברי עוה”ד פייל ותמם-פרישמן, לאחר ששהתה כחצי שנה במחלקה הסיעודית, החלה האישה לפתח פצעי לחץ עמוקים וקשים, שלבסוף גם גרמו למותה. על פי הנטען, האישה נמצאה יום אחד ללא רוח חיים במיטתה, כשסיבת המוות: זיהום קשה בדם כתוצאה מפצעי הלחץ.

חוות דעתו של ד”ר יורם פייטלסון, מומחה לאימונולוגיה מ’פורום רופאים’, צורפה לתביעה. ד”ר פייטלסון קובע: “המנוחה סבלה משבץ מוחי אשר הוביל למותה בטרם עת כתוצאה מחיסון בסבירות של למעלה מ-51 אחוזים”.

ד”ר פייטלסון מציין, כי הוא מבסס את חוות דעתו על פרסומים רבים בספרות המקצועית ועל מספר לא מבוטל של דיווחים על הופעת שבץ מוחי לאחר קבלת חיסוני קוביד-19. לפי חוות הדעת, הוכח שהחיסון מעלה את הסיכוי ללקות בשבץ מוחי בקרב נשים, בגילים 61-69, ללא היסטוריה רפואית, בלמעלה מ-51% בהשוואה לנשים הלוקות בשבץ מוחי ממחלת הקורונה עצמה.

עוד נאמר בחוות דעתו של ד”ר פייטלסון, כי לפי מאגרי נתונים בינלאומיים, הכוללים 126 מיליון מתחסנים, נמצא כי אירוע מוחי היא תופעת הלוואי בקטגוריה השלישית במידת שכיחותה, הפוקדת את המתחסנים נגד קורונה, והתופעה שכיחה במיוחד בקרב נשים מעל גיל 65 וגברים מעל גיל 55.

עוה”ד פייל ותמם-פרישמן מסבירים כי תביעת משפחתה של המנוחה לא הוגשה כתביעת רשלנות רפואית רגילה, על פי דיני הנזיקין, אלא במסגרת החוק לפיצוי נפגעי חיסונים. על פי חוק זה תביעות הנוגעות לנזקים מחיסונים, יוגשו לקרן לביטוח המנוהלת על ידי חברת הביטוח ‘ענבל’, המבטחת את המדינה בנושא החיסונים.

התביעה לפיצוי המשפחה בסכום המירבי הקבוע בחוק (בסך מיליון שקלים) תובא לדיון בפני ועדה, שבראשה יכהן שופט ולצידו שני רופאים, שיבדקו האם התקיים קשר סיבתי בין מקרה התביעה לחיסון שניתן.

לאחר קביעת קשר סיבתי שכזה, אם יימצא, תקבע הועדה את שיעור הנכות וגובה הפיצויים.