תלונה שהוגשה למשטרה נגד דיין בכיר בבית הדין הרבני האזורי באזור המרכז, מעלה חשד לביצוע עבירות של שוחד והפרת אמונים.
3 טעויות גדולות שרוכשים באשראי עושים והשיטה להימנע מהם!
לפי דיווח של ביני אשכנזי באתר וואלה, התלונה נגד הדיין, ששמו נאסר בפרסום, הוגשה למשטרה עוד בסוף שנת 2022.
מידעים שהוגשו למשטרה וכן תשובת רשמיות מטעם משטרת ישראל, היועצת המשפטית לממשלה, ופרקליטות המדינה שהגיעו לידי וואלה מעלים חשד שהדיין קיבל שוחד באמצעות מזכירו ומקורבו, במספר תיקים שונים שהוא דן בהם.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, טרם העניקה את האישור הנדרש למשטרה לפתוח בחקירה נגד הדיין, ובלעדיו – אין למשטרה אפשרות להתקדם בחקירה.
בשיחת טלפון שקיים רפ”ק יניב שמול עם מתלוננת, הוא אמר: “המושא של החקירה הוא דיין, כדי לבצע חקירה של דיין שהוא במעמד של שופט יש צורך לקבלת אישור מהגורמים המוסמכים. הבקשה כבר יצאה מאיתנו. אני חוקר את השוחד לכאורה שקיבל דיין במסגרת הסיפור הזה. אם יעלו עבירות אחרות נחקור גם אותן, אני לא מתעלם”.
הרקע למקרה הוא שתי נשים שהתיק שלהן מתנהל באותו בית הדין הרבני. מטבע הדברים לא ניתן לפרסם את שמן משום שהדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות.
האישה הראשונה, ו’, הגישה תלונה במשטרה בסוף שנת 2022, אליה היא צירפה מסמכים רבים שמהם עולה חשד לכך שהתקיים שיח פורה מחוץ לכתלי בית המשפט בין עורך דין שהיה מעורב בייצוג בתיק נגדה, לבין מזכירו של הדיין. השיח הזה, לפי החשד, גרם לכך שמזכירו של הדיין התערב לרעתה של ו’ עד כדי כך שניתנו בתיק החלטות לרעתה על ידי הדיין.
עוד עולה מהמסמכים שהוגשו בתלונה למשטרה כי בין הצדדים עלה נושא של תשלומים, כך לפי החשד, שהיו אמורים לעבור אל הדיין עצמו בתמורה להחלטות שיתקבלו נגד ו’ בבית הדין.
בנוסף, מהתלונה עולה שמו של אדם נוסף שהיה מעורב לכאורה בקבלת סכומי הכסף שעברו מאותו עורך דין.
על אף שטרם נפתחה חקירה רשמית, לפי וואלה המשטרה כבר נקטה בכמה פעולות בדיקה לפני חקירה.
ו” לא אמרה נואש ועתרה לבג”ץ, כדי להבין מדוע היועמ”שית לא מורה לפתוח בחקירה נגד הדיין. בחודש מרץ האחרון דחתה השופטת ענת ברון את עתירתה וכתבה: “לא למותר לציין בהקשר זה, כי לרשויות אכיפת החוק נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע לפתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין. בית משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות מסוג זה, ואינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק בשיקול דעתו שלו – אלא במקרים חריגים ביותר, כגון כאשר נמצא שיש בהחלטה שהתקבלה משום עיוות דין”.
בתגובה לבג”ץ כתבה פרקליטות המדינה בשמה של היועמ”שית: “אשר לסיכויי העתירה, הרי שמבלי להידרש לאלו באופן מדוקדק, וזאת בשים לב לשלב המקדמי בו מצויה העתירה, נראה שהמדובר בעתירה מוקדמת, שהוגשה כחודשיים בלבד לאחר הגשת התלונה למשטרה, וכשבועיים בלבד לאחר פנייתה של העותרת ללשכת המשיבה”.
בנוסף, בחודש מרץ האחרון נשלח מכתב ל-ו’ מלשכת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי לבמרגר, שם נכתב “בעניין קידום חקירה בעניין תלונה שהגשת כנגד דיין בבית הדין הרבני (ששמו נאסר בפרסום) – נבקש לעדכן כי הנושא עודנו מצוי בטיפול משטרת ישראל”.
חודש לאחר מכן נשלח ל-ו’ מכתב החתום על ידי רפ”ק עורך הדין עודד אררה, מיאח”ה, בו נכתב: “לאחר בחינת כל הנתונים הרלוונטיים אין לח”מ אלא לחזור על מה שנמסר לך במסגרת שיחת טלפון בחודש מרץ האחרון עם רפ”ק יניב שמול, ולהבהיר כי לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים תזומני למסירת עדות ביחידה החוקרת”.
לפי וואלה, נשים נוספות שהתיק שלהן נדון בפני הדיין מעלות גם הן את החשש למשוא פנים ושיקולים זרים לכאורה מצידו. כך למשל המתלוננת ב’ הגישה בקשה לפסילתו של הדיין, ואף צירפה לבקשתה הוכחות לכאורה לקיומו של שיח פורה שנעשה מחוץ לכתלי בית המשפט, ושממנו עולה החשש כי הדיין מקבל תשלומים לכאורה גם בתיק הזה.
מטעם הנהלת בתי הדין נמסר לוואלה: “חקירת משטרה נגד דיין מצריכה על פי החוק אישור של היועצת המשפטית לממשלה. למיטב ידיעתנו לא התקיימה חקירת משטרה”.
מהמשטרה נמסר: “מבלי להתייחס לתוכן פנייתך, לא נתייחס לבדיקות או חקירות ככל שהן קיימות”.
מטעם היועצת המשפטית לממשלה: “איננו מתייחסים לשאלות בדבר קיומה של בדיקה או חקירה, אלא מקום בו קיימים הליכים גלויים. אין באמור כדי לאשר או להכחיש קיומה של בדיקה או חקירה כאמור”.