“גנץ יודע כמו כולנו שנתניהו לא מתכוון להמשיך עם הרפורמה”

חרדים 10
|
כ"א אלול התשפ"ג / 07.09.2023 02:07
הפרשנית הפוליטית שרי רוט, והיועצת האסטרטגית תמי שינקמן שוחחו עם אפי טריגר בגלי צה”ל על הנאום של בני גנץ • שרי רוט: “כל מה שנתניהו צריך מהנשיא כעת זו עזרה עם חוק הגיוס. אני חושבת שהרצוג ירצה להירשם בדברי הימים כמישהביא את הפתרון לנושא הכל כך מדמם הזה”

טריגר: אחרי שאתמול ניתחנו את המהלכים של ראש הממשלה נתניהו אפרופו פשרת הנשיא, שכרגע לא מתקדמת לשום מקום, הבוקר ננתח את נאומו הארוך, לעיתים נפתל, של יו”ר המחנה הממלכתי ח”כ בני גנץ, שר בטחון לשעבר, אתמול. מה שהחל במתקפה חריפה על ממשלת נתניהו הסתיים בתמיכה מסויגת בהצעת הפשרה, אבל בהדגשה שהוא לא מאמין לנתניהו ותנאים שהציג בפניו ובפני ממשלתו, שהם כמעט בלתי אפשריים. כלומר, לא כמעט, הם בלתי אפשריים בהרכב הממשלה הנוכחית.

רוכשים באמצעות כרטיס אשראי? כך תבטחו עצמכם מפני גניבות!

תמי, לדעתך סיכמתי נכון את נאום גנץ? ארוך, מפותל, כן ולא, ובסופו, תנאים בלתי אפשריים לנתניהו?

תמי שינקמן, יועצת אסטרטגית: אם אתן כותרת לכל הנאום הזה: זה היה נאום הרצוי על המצוי, מה שאני קוראת. מה זה אומר? תראה, אפילו אתה, בפתיח שלך, קלטת בדיוק את מה שגנץ רצה שנזכור מהנאום. מה הוא בעצם אמר? אנחנו האלטרנטיבה, אני לא סומך על נתניהו, שרים שלא מבצעים את תפקידם, ממשלה שהיא כרגע קיצונית ומשיחית – אבל משפט המחץ בסוף, בסופו של דבר: אחדות.

מה הוא רצה בעצם לבוא ולומר? הוא בעצם דיבר לשני חלקי הציבור שתומכים בו כרגע. איך אמרנו? נאום בחירות. אז מה הוא בעצם רצה? אנשי המחאה, הוא רצה להרגיע אותם. סאב טקסט שכל הזמן אמר להם, ‘הפעם אני לא פראייר של נתניהו’, ‘אני אציב מה שנקרא הרבה מאד סייגים כי אני לא סומך על נתניהו’. אבל מצד שני יש את אלו שרוצים את הפרשה, או את אלו שרוצים סוף סוף לסיים את הסאגה שאנחנו נמצאים בה, אז מה הוא מזכיר? את המילה ‘אחדות’ בסוף.

זאת אומרת, שכל הנאום המפותל הזה יצר בעצם את הסיטואציה האמיתית שהוא רצה להעביר: ‘חברים יקרים, אם יהיו בחירות, אני האלטרנטיבה, אני מה שנקרא נמצא פה’.

טריגר: ומה שכן, תמי, זה שהוא קיבל, כמעט כל הנאום, שידור  ישיר בשלושת ערוצי הטלויזיה הגדולים. משהו ששמור רק לראש ממשלה ולפעמים לראש אופוזיציה.

תמי: שזה בדיוק הדבר המאד מאד משמעותי. הוא הצליח לייצר, מה שנקרא, להגיד את כל מה שכולם רוצים, הוא בנה את הבילד אפ הנכון לכך ש… למה הוא זה שצריך לקבל את הפריים טיים. ולכן הוא מתחיל עם שורת המחץ שכולם חיכו לה – אתה תומך או לא תומך בעסקת הפשרה. הוא התחיל בכל ההתחלה שלו להגיד למה הוא לא פראייר, או למה הוא לא יהיה פראייר אל מול נתניהו ולמה לא תהיה אפשרות בסופו של דבר לקבל את הדבר הזה. ובסוף בסוף בסוף הוא כמובן מוציא את המילה ‘אחדות’ כי זה מה שבעצם כולם חושבים שיהיה הפתרון הנכון כדי להוציא את הקיצוניים מהממשלה.

טריגר: שרי רוט, במשך יממה כמעט בני גנץ שתק, מאז פרסום המתווה וההצעה שנראתה כמו כניעה של הקואליציה במרבית הסעיפים שלה. וזה עורר הרבה כעס עליו בקרב חבריו לאופוזיציה וגם מן הסתם בקרב תומכי המחאה. את חושבת שהוא ניסה גם לרצות אותם בנאום שלו אתמול?

שרי: כן, בהחלט. בני גנץ קרץ בעין לשני צדדים. קרץ לפה, קרץ לשם, ובעצם נתן לכל אחד מה שהוא רוצה אבל לא אמר משהו מעשי. אני חושבת שבני גנץ יודע כמו כולנו שנתניהו לא באמת מתכוון להמשיך עם הרפורמה. אני חושבת שחוץ מיריב לוין כל אזרח במדינה כבר הבין את זה. וכל מה שנתניהו כרגע רוצה זה את המשך שרידות הקואליציה שלו. הוא מבין מהחרדים שהפעם הם רציניים, שהפעם הם לא הולכים לשום מקום, ואם הוא לא יתן להם את חוק הגיוס, אחרי שהוא דחה אותם כל כך הרבה פעמים ו’חכו עוד קצת’ ו’עוד קצת’,

הפעם, לפחות חלק מהמרכיבים של המפלגות החרדיות – הפלג החסידי – לא יתן לו עוד צ’אנס. זהו, הצ’ק נגמר. הם רצו את זה לפני הרכבת הקואליציה, הוא לא נתן להם את זה, הוא אמר להם ‘חכו, אני רק מרכיב’ ו’הנה’, ו’הנה’, ואז הגיע נאום יריב לוין שהותיר את כל האומה בפה פעור ואת נתיבי איילון מדממים, כמו שאנחנו מכירים, נתניהו לא ממש זרם עם זה, עשה ברקסים כל הזמן. כרגע נתניהו לא מתכוון להמשיך עם הרפורמה, הוא מבין שהוא לא מסוגל לעמוד בתופעות הלוואי שלה. זו תרופה, שאולי הוא היה רוצה לבלוע אותה, אבל יש לה תופעות לואי שהחולה לא יכול לעמוד בהן. החולה, או הבריא, או איך שלא תסתכל על זה. ותכלס גם גנץ עומד מהצד, ורואה שזו לא הצעת פשרה אלא הצעה של ריאליות. גם הנשיא יודע, וגם הנשיא שמע מנתניהו דברים ברורים על כך שהוא לא ממש מתכוון להמשיך את הרפורמה.

נתניהו עוד לא אומר את זה בנאומים פומביים, כי הוא עוד לא בשל לעשות את המריבה הקשה הזו עם יריב לוין ולומר לו את האמת הקשה בפנים, מה שנקרא.  וכל מה שנתניהו צריך מהנשיא זו עזרה על חוק הגיוס. אני מזכירה לך שההצעה הראשונה שהביא הנשיא הרצוג כללה בתוכה איזה שהוא מתווה ופתרון לחוק הגיוס, גם אם היא לא כללה פתרון טוב לרפורמה, בעיני הימין, שכינה אותו שמאלן וכל זה.

אבל בעניין הגיוס הנשיא אבחן כבר אז שזהו תפוח אדמה לוהט, שצריך להסיר אותו סוף סוף משולחנה של החברה הישראלית. ולכן, יכול להיות שנתניהו סומך על הנשיא הרצוג, שיביא איזה שהוא פתרון בעניין הזה, לפחות. אני חושבת שהנשיא הרצוג ירצה להירשם בדברי הימים של ההיסטוריה כאחד שהביא את הפתרון לנושא הכל כך מדמם הזה בחברה הישראלית. ומן הסתם יש לו הצעות כאלו ואחרות לפתרון.

האם בני גנץ מסוגל לזרום עם הדבר הזה? אני לא בטוחה, כי הרחוב, הרחוב המפגין, לא בשל לקבל הצעה בעניין הזה יכול להיות שהוא היה בשל לזה בתחילת הקדנציה אבל לא עכשיו. כבר התאהבו בהפגנות, ולמה להם להפסיד את מה שהפך לפולקלור בחוגי המרכז-שמאל?

טריגר: ובכל זאת, שרי רוט, כאשר החרדים, באמת הזכרת את חוק הגיוס שמטריד אותם מאד, את חושבת שהם ינסו להשתמש בבני גנץ כמנוף מול ראש הממשלה נתניהו?

שרי: האמת היא שמאז הקמת הממשלה הם די קורצים כזה לכיוונו של בני גנץ, ומשתמשים בו. אתה ראית לא מזמן ביקורים שלו אצל רבנים, שהם לא באמת רבנים מהשורה הראשונה, אבל גם הוא משתמש בקלף הזה ומאותת כל הזמן לנתניהו, תקשיב, אני על המדף, אני בן אדם שהחרדים ירצו בעתיד ויוכלו בעתיד לסגור איתו קואליציות. קח את זה בחשבון! גם אם עכשיו אין לו את מספר המנדטים כדי לעשות את זה וכדי להזמין את החרדים, ‘בואו לממשלה שלי, בראשותי, ממשלה שתתן לכם פתרונות לחוק הגיוס’, וממשלה כזו, אגב, יכולה לתת פתרונות, כי אני חושבת שהתקשורת תהיה בשלה, ואני חושבת שגם חלק מהמפגינים, אף פעם לא כולם כי תמיד יש את הבסיס הקשה, אבל חלקה יהיה בנוי לקבל כזו הצעה – והעיקר להוציא את הכוחות הקיצוניים מהממשלה.

והוא מתכוון לבן גביר וסמוטריץ’, גם אם לא את כל מפלגתם אזי לפחות את החלקים הקשים. וחלק מהרחוב המפגין יקבל את זה שלמען הוצאת החלקים הקיצוניים והפיכת הממשלה מ’ימין על מלא’ לממשלה של יותר מרכז, ואחדות, ואיחוי הקרעים, כל מה שהוא אמר אתמול בנאום, חלק גדול מהעם יקבל את זה בהבנה. וגנץ עושה בעצם בדיקה כזו – בוא נראה מה קורה בסקרים, נראה כמה המפגינים יזרמו איתי וכמה הם קשים וקשוחים בקשר ל’אף הצעה לא באה בחשבון עד שהממשלה הזו לא סרה מדפי ההיסטוריה והולכת הביתה’, מה שאומר בעצם אביגדור ליברמן, מה שאומרת מרב מיכאלי. אני חושבת שזה ניסוי כלים כזה, של גנץ.

טריגר: ניסוי כלים, ומה אומרת תמי שינקמן? גנץ רואה סקרים, כמו למשל הסקר בחדשות 13 שלשום שבו יאיר לפיד מתקרב אליו מרחק 5-6 מנדטים, כשהשיח הפך להיות שוויון בנטל, שבת, רכבת קלה – ואני חושב שהוא מודאג גם מזה. כי אם הבחירות נערכות היום הוא עדיין הסיעה הגדולה, אבל מה קורה בעוד חצי שנה?

תמי: חח…זה נחמד, אבל אני חושבת יותר מזה: אין כרגע בחירות, על מה אנחנו מדברים? צריך להמתין. כן, זה מה שהוא היה רוצה, אבל האם זה מה שמצוי? לא. זה לא מה שמצוי. אז עם כל הכבוד, הוא רק בונה את הבייס שלו, לאט לאט, ויותר מזה, כן, הוא באמת מתכנן להיות אלטרנטיבה, וזה יקח יותר זמן.