בית שמש: מוישה אבוטבול והחרדים ‘עשו את זה’ • יוני הראל

יוני הראל
|
כ"ח אלול התשע"ד / 23.09.2014 13:39
באותו הלילה, חזרתי הביתה רטוב עד לשד עצמותי, מהחליפה ועד הגופייה • אבל זה לילה שנצרב בזיכרוני: לראות את כל העסקונה החרדית מחובקת ונוטפת מים בנאומי ניצחון קטועים

אירוע: בחירות בבית שמש

תאריך: ט’ אדר א

ט’ אדר א’, יום הבחירות החוזרות. שלוש לפנות בוקר. רמת בית שמש א’.

גשם זלעפות יורד בחוץ ומאות חרדים שרים: “מוישה אבוטבול ראש העיר”. זה סיכום מאורעות בית שמש תשע”ד.

בית שמש הפכה בשנים האחרונות לבירת הסכסוך החרדי-חילוני בישראל, מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית, כאשר גורמים אינטרסנטים דואגים כל העת לשפוך שמן למדורה וללבות את הרוחות.

אם בכל עיר מערכת בחירות היא האירוע המרכזי של השנה, בבית שמש על אחת כמה וכמה. הציבור החרדי היה טרוד קצת במלחמות היהודים באלעד וירושלים, אבל הציבור החילוני התגייס, ואחדות מופלאה נרשמה מאנשי מרצ ועד ליברמן.

כולם יחד נגד מוישה אבוטבול והחרדים.

עם היוודע התוצאות, החלו אותם שרוממות הדמוקרטיה בפיהם, לדבר על בחירות חוזרות, נתלו בכמה תעודות שספק זויפו בקלפי מסוימת – וטענו, בעצם ככה קבע כבוד בית המשפט, כי הייתה פה “שיטה” של רמאות.

והציבור החרדי הבין, שהפעם זו מלחמה על הבית, אבל באמת. כי אם מבית שמש יזרקו אותנו, לא תהיה דריסת רגל לחרדי בשכונה שאינה שומרת תורה ומצוות שבעה דורות אחורה.

כולם התגייסו. אויבים מרים רק לפני חודש, עבדו שכם אל שכם, באחדות מדהימה. מוישה אבוטבול הצליח לעשות היסטוריה, כ-ו-ל-ם היו מאחוריו.

יום הבחירות. שבועות של עבודה מבוקר עד לילה, התנקזו ליום העמוס והדחוס הזה. אלפי פעילים מכל רחבי הארץ (“קמתי בשש ובאתי מ’שדה בוקר’ כי חשובה לי הדמוקרטיה”, שח באוזני סטודנט חדור אידאולוגיה אלמוני. אני, אגב, קמתי בחמש), חוגים קנאיים שלדידם הצבעה בבחירות הציוניות היא מג’ עבירות חמורות (בעיניי ראיתי חסיד שעשה וידוי דיום כיפור קטן לפני ששלשל המעטפה לקלפי) – כולם היו שם.

ובסביבות שתיים בלילה נודע במטה הצפוף עד להתפקע, כי מוישה והחרדים עשו את זה, ולא ויתרו על בית שמש.

באותו הלילה חזרתי הביתה רטוב עד לשד עצמותי, מהחליפה ועד הגופייה. אבל זה לילה שנצרב בזיכרוני. לראות את כל העסקונה החרדית מחובקת ונוטפת מים בנאומי ניצחון קטועים.

משראו החילונים כי לא עלתה בידם, מיהרו לדרוש את חלוקת בית שמש. מכתבים ועצומות, הפגנות ומחאות והכל בדרישה, שנוסחה בשלט שהניפו ילדים – “לא רוצים את החרדים בבית שמש שלנו”.

 •

לקראת סוף השנה, פרצה  פרשת ‘כיתות המריבה’.

בחוסר מקום וברירה החליטה העירייה לשכן במפלס אחד בבית הספר החילוני ‘שפה ותרבויות’, את הבנות החרדיות מ’משכנות דעת’. ותהום כל העיר.

ד”ר שי – חחחחחח – פירון, לא פספס את ההזדמנות, ובעקשנות בלתי מוסברת, עתר לבית המשפט נגד העירייה. משנדחה ב’השלום’ הלך למחוזי.

הדיון בעתירה ייתקיים אחרי החגים. השופט יותר מרמז כי יש מקום כי העתירה תתקבל, אבל הבהיר דבר אחד, לא יתכן להשאיר את הילדות ברחוב.

בית שמש כנראה תלווה אותנו ואת כותרותינו גם בשנה הבאה.

“אני רוצה להודות לתקשורת שסיקרה באובייקטיביות”, אמר לי מוישה אבוטבול בסרקזם אופייני, בראיון ראשון אחרי הניצחון בבית המשפט המחוזי.

ומכלל הן אתה שומע לאו.