מכתב, תחת הכותרת ‘מחאה נמרצת’, עליו חתומים 20 רבנים ודיינים פורסם בשבוע שעבר כמודעה בעיתונות החרדית – נגד הרבנית שרה פרידמן, אלמנת האדמו”ר מסאדיגורה בעל ה’עטרת ישראל’ זצ”ל.
המכתב, חסר התקדים, יוצא נגד תביעות משפטיות בערכאות שהגישה הרבנית נגד בנה, האדמו”ר מסאדיגורה-בני ברק, ונגד “עשרות מנכבדי ועסקני חסידי סאדיגורה”, ו”עתה דורשים הנ”ל בכל תוקף כי האדמו”ר יתייצב אישית בבית המשפט.. אי לכך, הננו לשאת בזאת קול מחאה רמה בכל תוקף בשער בת רבים, טרם נשמע כדבר הזה”. הרבנים טוענים במכתב כי עצם ההליכה לערכאות בלי היתר מפורש מבית דין “פסול ומנוגד בתכלית להלכה”.
הרבנים הוסיפו: “הננו פונים אליהם ולכל בני המשפחה ולכל העומדים מאחורי התביעות המשפטיות האלו במישרין ובעקיפין ולכל המסייעים בידם, חיזרו בכם והעבירו דינכם לבית דין מוסכם”.
יצוין, כי שמה של הרבנית האלמנה נמחק מהמכתב שפורסם כמודעה בכלי התקשורת. הוא לא נשלח אליה והיא קראה אותו לאחר שפורסם בעיתונים.
בעקבות מסע הפרסום, המכפיש ומביש מבחינתה, החליטה הרבנית לשגר מכתב אישי לדיינים והרבנים החתומים על ‘מכתב המחאה’ נגדה, וזאת משום שאף אחד מכל 20 הרבנים החתומים עליו – לא פנה אליה לפני החתימה על המכתב, על מנת לשמוע את טענותיה ולחקור לעומק מה הוביל לסכסוך המר.
בניגוד לנאמר במכתב, הרבנית טוענת בתוקף, כי היא הגישה את התביעות רק לאחר שקיבלה היתר מבית דין.
במכתבה, מיום י”א אלול, כתבה הרבנית (ביידיש והוא מובא כאן בתרגום) במכתב מטלטל:
“לכבוד הרבנים הגאונים שליט”א.
בתדהמה רבה שמעתי ואחר כך קראתי את מכתבכם אשר נתחבר ונכתב על ידי חבר מרעים אשר כל כוונתם לנשל אותי ואת משפחתי, וכבודכם האמנתם להם – וחתמתם נגדי.
קשה מאד להבין הכיצד רבנים ודיינים חשובים באמת, לא טרחו לברר את המציאות והיו יודעים שכל מעשיי היו על פי היתר שיש בידי. האנשים שדרשו את המכתב, הם עצמם אותם אנשים שקראו אותי לערכאות כמה וכמה פעמים במשך שלושת השנים האחרונות, אחרי שחתמתי על שטר בוררות בבית דין.
הם גררו אותי לערכאות כנגד רצוני! וכבודכם, שלא מידיעה, מחזקים את השאיפה שלהם – לענות אלמנה מבלי לשמוע את אשר היה באמת!
קשה לתאר את הרדיפות אשר סבלתי מאותם אינשי דלא מעלי, גנבו חפצים וגם גירשו אותי מדירתי שברח’ גוטמכר בבני ברק, רוקנו את חדרו של בני, בחור יתום, וגנבו לו את כל חפציו. ונשארנו בלי בית. הדברים היו ידועים לכל, ואיך יכלו כבודכם לחשות על זה?
ועוד, היכן נשמע כדבר הזה ללכת לבית המשפט ולתבוע שכר דירה, ובפרט מאלמנה, אשת רבם זצ”ל? ועוד על דירה שהיא עצמה שילמה על בנייתה? האם על כך יש להם היתר בין דין או רק “כיון שעבר אדם עבירה ושנה – נעשה לו כהיתר” – רחמנא ליצלן!
בלית ברירה, עזבתי את ביתי בצער, ועברתי לירושלים. אמנם גם שם לא נתנו לי מנוח לנפשי, ושוב תבעו אותי בבית המשפט שלא אוכל להתגורר. שם.
גם הלכו והלשינו עלי במסירה בערכאות – הגם לזה היה “היתר”?
מדוע לא שומעים את קול כבודכם כאשר בני כ”ק אדמו”ר מסאדיגורה שליט”א (מירושלים) נתבע על ידם בבית משפט ואף התייצב שם? האם רק משום שאין הוא מתרוצץ לשקר רבנים ודיינים חשובים ולהטעותם במזיד?
מובן לי עתה, מדוע הרבונו של עולם הוא “אבי יתומים ודיין אלמנות” – מפני שרבנים כל כך חשובים לא היטו אזנם לשמוע את בכיה המר של אלמנה, רק הבורא כל העולמים בכבודו, הוא המאזין לקולי.
חתימת כבודכם, העניקה הכשר לאינשי דלא מעלי, גברי אלימי אשר נישלו, עינו, וגזלו אלמנה ללא שום רגש רחמים! אין לכך מחילה, ורק בידכם הדבר לתקן את העוול הגדול!
ימי הרחמים כבר כאן והרבונו של עולם, היודע שיש בידי היתר כתוב מבית דין חשוב, “וועט זיך אננעמן פאר מיר און מיינע קינדר”.
בצער רב שרה פרידמאן, אשת חבר כ”ק אדמו”ר מסאדיגורה זצ”ל”.
אחד מחסידי סאדיגורה, הנמנה על החצר בירושלים, אומר לחרדים 10 על המכתב המסעיר של הרבנית: “זה אבסורד. אין מינימום של ‘שמוע בין אחיכם’? אף אחד מהרבנים החתומים על המכתב לא פנה לצד השני, הצד של הרבנית, כדי לברר לעומק את הסכסוך, והאם יש בידי הרבנית היתר מבית דין לתבוע בבית משפט. זו הטענה הגדולה שלה במכתב. איך יתכן שחותמים על מכתב כזה בלי לברר?”
לדבריו, “מחקו את השם של הרבנית מהמכתב שפורסם, כדי להטעות את כולם, כביכול המכתב גם נגד הרבי מסאדיגורה מירושלים – שהוא לא תבע אף אחד לא בבית דין ולא בבית משפט, אלא רק נרדף… תבעו אותו בערכאות, שלא על פי ההלכה, ודרשו שיבוא לבית המשפט והוא הגיע. לא שחלילה אני רומז שהרבנית עשתה שלא כדין. ההיפך, היא עשתה על פי הלכה, כי יש לה היתר מבית דין, אבל זה מה שעומד מאחורי מחיקת השם שלה.
“אי רוצה להדגיש: צד בני ברק הגיש תביעות גם ללא היתר. גם בתביעה שהם קיבלו היתר מבית דין לתבוע בערכאות, בנושא העמותה בירושלים, הרי שהנתבעים הסכימו לדון בדין תורה ואף חתמו בוררות, מה שמבטל את ההיתר!”
אז מה קרה כעת?
“הם פשוט מבינים שהם עומדים להפסיד בבית המשפט, אז מנסים באמצעות הקמפיין הזה לברוח משם”.
מכתב הרבנים, תשובת הרבנית, והאדמו”רים מב”ב (מימין) וי-ם. לצפיה בגודל מלא – לחצו על התמונה
האדמו”ר מסאדיגורה זצ”ל נפטר לפני יותר משלוש שנים בגיל 64, אחרי 3 שנים בהן היה חולה מאד במחלת סרטן הלבלב. אחרי פטירתו, קהילת סאדיגורה התפצלה לשלוש חצרות – בבני ברק, ירושלים ולונדון.
הסכסוכים המשפטיים בין הצדדים, מתנהלים כבר שלוש שנים. מצד אחד ניצבים הרבנית האלמנה, אשת האדמו”ר מסאדיגורה זצ”ל, בנה האדמו”ר מסאדיגורה-ירושלים, בנה האדמו”ר מסאדיגורה-לונדון, בניה רבני קהילות בארה”ב – הרה”צ רבי אליהו והרה”צ רבי שמעון, בנה הרב אפרים, וכל בנותיה, חתניה ושאר בני המשפחה המורחבת.
מן הצד השני ניצבים האדמו”ר מסדיגורה-בני ברק, ולצידו עשרות עסקנים ופעילים מרכזיים בחצר החסידית.
התביעה הראשונה לערכאות הוגשה לפני שלוש שנים, בחול המועד סוכות תשפ”א, על ידי עסקני החצר בבני ברק, נגד אדמו”ר מסדיגורה-ירושלים ואנשיו, על העמותה בירושלים. בהמשך הוגשו עוד שורת תביעות, נגד האדמו”ר ואמו הרבנית, ובהן תביעה למינוי כונס נכסים ופירוק העמותה, תביעה על דירת הרבנית בירושלים, תביעת שכירות והרחקת הרבנית מהדירה בבני ברק ועוד.
מנגד, הרבנית הגישה בחודש אלול בשנה שעברה, תביעה בסך 7 מיליון שקלים, כנגד האדמו”ר מסדיגורה-בני ברק, וכנגד כ-20 עסקנים ופעילים מרכזיים בחצר. התביעה הגיעה בעקבות מה שכונה בכתב התביעה, מסכת של פגיעות והתנכלויות אישיות כנגדה, אשר הובילו לגירושה בכוח מהדירה בה התגוררה עם האדמו”ר זצ”ל ברחוב גוטמכר בבני ברק – שם ממוקמת החצר החסידית.
בנה של הרבנית, המכהן כאדמו”ר של חסידי סאדיגורה שמרכזם בבני ברק, הוא בכיר הנתבעים. בכתב התביעה מפורטת מעורבותו, לכאורה. בין הנתבעים על ידי הרבנית ישנם בכירים רבים בחסידות בבני ברק, ובכתב התביעה מפורטות ההתנכלויות שעברה הרבנית, לטענתה, לאחר שגילתה דעתה בעניין צוואת בעלה, האדמו”ר זצ”ל.
כמה ימים אחר-כך, בתחילת חודש תשרי תשפ”ג, הגישה הרבנית האלמנה לרשם הירושות התנגדות רשמית למסמכים שהוצגו כצוואת של בעלה זצ”ל, שמאשררת את מעמדו של בנה הצעיר – האדמו”ר מבני ברק – כיורש. הרבנית טוענת כי המסמכים-צוואות שפורסמו לא משקפות את רצונו של בעלה זצ”ל לגבי המשך השושלת.
ההתנגדות מבוססת על טיעונים מהותיים, על עיוות רצונו של הרבי זצ”ל כפי שבני המשפחה מכירים אותו, ועל מניפולציות שבוצעו, לטענתה, בידי בעלי אינטרס, וגם על טיעונים פרוצדורליים משפטיים – פגמים קשים שנפלו בצוואה.
תביעה שלישית הוגשה על ידי הרבנית בתחילת חודש שבט השנה, כנגד עמותת ‘כנסת מרדכי’ וחברי הוועד, בדרישה לפינוי, ולהשיב לאלתר את החזקה בכל החלקים של בית הכנסת ברחוב פנקס בתל אביב, כשהם פנויים מכל אדם וחפץ, למעט הריהוט ששייך לרבנית. כמו כן, העמותה נדרשת לשלם לרבנית דמי שכירות בגין השימוש מאז תום תקופת השכירות ועד היום, בנוסף לתשלומי הארנונה והוצאות נוספות.
התביעה באה בעקבות מה שעורכי הדין של הרבנית מגדירים “התנערות מתשלום וניסיון השתלטות”.
חרדים 10 ביקש את תגובת חצר סאדיגורה-בני ברק, אולם זו לא התקבלה.