סוגיה רותחת? הפרשניות צלחו את שידור ‘הפינה’ ב’מורשת’ בלי מריבה

אלי ביתאן: התייחסותכן למהומות וההפגנות אתמול בתל אביב, ירי חי של המשטרה, וסוגית מבקשי המקלט. כשמשני הצדדים טוענים בתוקף – בימין אומרים, מבקשי מקלט נמצאים בישראל בגלל בג”צ, זה טיעון אחד, טיעון שני שאומרים הוא שדרעי גיבש מתווה לסידור השוהים הבלתי חוקיים בישראל ועזיבתם מרצון, ונתניהו הוריד את המתווה הזה מהשולחן בלחץ פעילי ימין קיצוני. ובגלל זה הסוגיה הזו עדיין לא פתורה ונמצאת ומבעבעת בדרום תל-אביב. נשמח להתייחסות כל אחת מכן…

ענת סרגוסטי: קודם כל מדינת ישראל מעולם לא ביררה מי הוא פליט ומי סתם מהגר עבודה. מעולם! למה? כי מדינת ישראל פוחדת להכיר בחלק מהאנשים האלו שנמצאים פה כפליטים כי אז היא תבין ואנחנו נבין שאי אפשר לגרש אותם לשום מקום, ואי אפשר למכור לבייס את הססמאות האלו ש’אנחנו נגרש אותם’.

יש בין האנשים האלה שהתקוטטו אתמול בצורה מאד מאד פרועה ואלימה ומסוכנת ומפחידה, יש ביניהם כאלו שהם פליטים ויש כאלו שהם סתם מהגרי עבודה. אני מניחה שכל תומכי הממשל באריתראה הם מהגרי עבודה והם לא פליטים.

אלי: כן, אבל הם ממש מיעוט בטל. אנחנו מדברים על מאה-מאתיים איש.

ענת: נכון, בסדר, אבל ככל שמדינת ישראל לא מבררת מי פליט, ונותנת לו מעמד פליט, היא לא יכולה לטעון שהאנשים האלו הם מהגרי עבודה. זה אחד. שנים, בג”צ בכלל לא התערב בעניין הזה בגלל שהסוגיה הזו לא הגיעה לדיון בכלל. מה שהגיע לבג”צ, פעם אחר פעם, זה האם המדינה יכולה לכלוא את האנשים האלו, בלי משפט, בלי שהם עברו עבירה, ולשים אותם חודשים באיזה שהוא בית מעצר כזה, נקרא לו ‘חולות’, בלי שיש להם זכות בכלל לטעון את הטיעונים שלהם. זה מה שבג”צ עשה, זה הכל.

אלי: ונאמר שבג”צ אישר, אגב, לכלוא אותם בחולות, רק הגביל משך השהייה.

ענת: גם הגביל את משך השהייה וגם אמר, תגישו נגדם כתבי אישום על הסתננות. ולא נעשה הדבר הזה. הדבר השלישי שאני רוצה להגיד זה שנתניהו בעצמו מימן ב-2018 או 2017 תוכנית מאד מוצלחת, בשיתוף וועדת הפליטים של האו”ם, שגיבתה את התוכנית הזו, שבמסגרתה חלק מהאנשים האלו היו אמורים לעזוב את הארץ מרצון, בצורה מסודרת. בחסות וועדת הפליטים של האו”ם. וחלק, פליטים אמיתיים, היו אמורים להישאר בארץ. דקה אחרי שראש הממשלה, במסיבת עיתונאים חגיגית, הצהיר על פרטי התוכנית הזו הוא קיבל לחצים מטורפים מימין, וכנראה גם מהבן שלו, והוא חזר בו מהתוכנית הזו, ולכן אנחנו נמצאים במצב הזה.

זה לא קשור לבג”צ, זה לא קשור לדיקטטורה של בית המשפט העליון, כמו שאומרים, אלה העובדות, פשוט. זה לא עניין של דעה, זו לא הדעה שלי. אלה העובדות. ואת העובדות האלו צריך להכיר, ולדעת. וכל הדברים האחרים זה ססמאות ורעש שמדברים ללא יודעת מה, לאיזה בייס מדומיין, שכל מטרתו זה להשתלח באנשים האלו. וזה הכל.

אלי: גיבש את התוכנית דרעי, צריך לומר. שרי?

שרי רוט: טוב, אז קודם כל מה שקרה אתמול, ממש ממחיש את המצב שהגענו אליו במדינה. כאילו, קורה משהו, שכל אזרחי המדינה אמורים לעמוד מולו מצומררים ולהבין שיש כאן בעיה, וכל צד לוקח את זה כדי ללכת על הקלישאות הרגילות שהם רגילים לומר. הצד שהוא בעד נתניהו משתמש בקלישאות הרגילות של ‘הנה, אמרנו לכם, צריך להחליף את בג”צ’. הצד שהוא נגד נתניהו, משתמש בקלישאות הרגילות של ‘הנה, תראו, נתניהו הוא זה שעצר את התוכנית’.

אז אני לא נכנסת לפרטים, אני כן יודעת שהיתה תוכנית עוד בתקופת אלי ישי כשר הפנים, וכן העלו אנשים לאוטובוסים וכן נתנו להם סכום כסף כדי שהם יעזבו את הארץ וכן טיפלו וכן עשו, וזו היתה ממשלה בראשות נתניהו. והבן היה אותו בן, והלחץ הימני היה אותו לחץ ימני והמדינה כן טיפלה וכן עשתה.

במהלך השנים זה נהיה יותר קשה, כי הכמויות יותר גדולות…

ענת: לא נכנסים יותר, שרי… מאז הגדר לא נכנסים יותר.

שרי: אבל יש את מי שנמצא. ואת רואה אותם בפאתי בני ברק, הם גורמים לבלגן, וגם בדרום תל אביב. עכשיו, אני זוכרת שגם בתקופת אלי ישי כשר הפנים, כשהוא ביצע תוכניות, אני זוכרת תוכניות סאטירה צוחקות עליו, מגחיכות את דמותו נכנס לחדר ילדים של מהגרים וכאילו מוציא אותם באישון לילה מהמיטות ומדבר איתם כמו איזה איש מטומטם. ותוכניות שלמות ממש לעגו וצחקו לו.

אז, אני אומרת, אותו דבר רגיל שאנחנו רואים לאורך כל ההיסטוריה של הממשלה האחרונה, ההפיכה המשפטית, המהפכה המשפטית, לא משנה מה, כל צד לוקח את הדברים ומשתמש בהם כרצונו. אתה פשוט שומע את המרואיינים ויכול להגיד מי תומך נתניהו ומי נגדו. ולשים מראש את הדברים שיהיו בפיהם.

האמת, נמצאת כנראה איפשהו באמצע. המדינה צריכה להתמודד עם הבעיה הזו, כנראה היו לה בעיות קצת יותר רציניות כדי להתמודד איתן והבעיה לא היתה כזו מפלצתית. ממילא, מדינת ישראל עושה תמיד –  מה הכי דחוף? בואו נטפל. אז היתה קורונה, עכשיו היו עניינים  משפטיים יותר דחופים, אני מניחה שעכשיו יכנסו לעובי הקורה וכן יחשבו על פתרון לבעיה הזו. כן טיפלו, וכמו שאת אומרת כן ניסו לעצור את זה.

אבל מה שלי כאוב הוא איך העם הזה תמיד חצוי, ותמיד חצוי באותה חציה צפויה מראש, בבחינת אמור לי מי אתה ואומר לך מה תגיד. זה משהו, שאיך אנחנו מצליחים כעם ישראל במקום להיות מאוחדים תמיד לריב, סביב כל דבר שקורה פה במדינה. ולהיות כל כך צפויים וכל כך מגוחכים.

אז נכון, צריך לטפל בבעיה הזאת, זה לא קשור לימין ושמאל. יש פה בעיה. ברור לכל שאזרחי מדינה רשאים לגור בכל מקום, גם בתל אביב וגם בדרום תל-אביב, בשלום ובשלווה, וצריך לפתור את זה. בלי לריב. לא חייבים תמיד לריב.

והנה אלי, הצלחת להעביר את הפינה הזו בלי מריבה….

ענת: אני ממש, כל הכבוד שרי שהצלחת לקיים את הפינה הזו בשלום.

אלי: וזו סוגיה רותחת, לא תגידו בחרתי איזו סוגיה צדדית.