בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה, שבה נדרשה אישה לפרוע מחצית צ’ק – בסכום של 100 אלף שקלים. צ’ק זה נמשך מהחשבון המשותף לה ולבעלה בטרם גירושיהם.
רוכשים באשראי? הכירו את הכרטיס הכי בטיחותי שגם מחזיר לכם כסף!
את האישה ייצגה בהליכים עו”ד עינבר לב, שהגישה בשמה התנגדות לביצוע השטר.
על פי פסק הדין, נישואיהם של בני הזוג עלו על שרטון, לאחר שלאישה התברר לתדהמתה, כי בעלה הוא מהמר כפייתי השקוע בחובות עד צוואר. בחודש ינואר 2020 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים, שאושר בבית המשפט לענייני משפחה, וחודש לאחר מכן, התגרשו בבית הדין הרבני בתל אביב.
עו”ד לב טענה, כי בהסכם הגירושים התחייב הבעל לשאת בכל חובותיו האישיים לאנשים פרטיים, שנוצרו עקב ההימורים, “עד האגורה האחרונה”, וכי למרשתה אין יד ורגל בחובות אלו.
עוד טענה עו”ד לב, כי בהסכם הגירושים התחייבה מרשתה להחזיר את כל ההלוואות שניטלו על ידי בני הזוג מהבנקים ומכרטיסי האשראי, בסכום כולל של כ-3 מיליון שקלים, החזרי ההלוואות שבהם היא נושאת עד היום.
לדברי עו”ד לב, לאחר שהאישה חתמה על הסכם הגירושים, היא סברה לתומה, כי לא תופתע עוד ממעלליו של בעלה לשעבר, אלא שיום בהיר אחד, היא נדהמה לקבל אזהרה מההוצאה לפועל, שעניינה צ’ק שחולל על סך 100 אלף שקלים, שנמשך מהחשבון המשותף.
מי שהגישה את הצ’ק למימוש, הייתה בת זוגו של אחד מחברי הבעל המהמר. אותו חבר, שהכיר את הבעל לשעבר לאורך 15 שנה, נהג לתת לו הלוואות לאורך מספר שנים, בכל פעם שהוא נקלע למצוקה כספית.
אשת החבר הצהירה כי השיק ניתן כעירבון להלוואה בסך 35 אלף שקלים, שאותה נתן בעלה לבן זוגה של הנתבעת. לדבריה, בחודש ספטמבר 2019 האיש ביקש הלוואה נוספת מבעלה בסך של 100,000 שקלים – וזאת, למרות שכבר היה חייב 35 אלף שקלים שטרם נפרעו. לדברי התובעת, המהמר לחץ על בן זוגה, עד שזה נשבר לבסוף, והסכים לתת לו סכום של 100,000 שקלים במזומן.
את צ’ק העירבון הגישה האישה לפירעון כשנתיים לאחר מתן ההלוואה השנייה, לאחר שכל ניסיונותיהם שלה ושל בן זוגה לגבות כספים מהגרוש המהמר עלו בתוהו.
לדברי עו”ד עינבר לב, שכאמור מייצגת את גרושת המהמר הכפייתי, סכום צ’ק הביטחון כלל לא פורט מצבת החובות, שעליה הצהיר בהסכם הגירושים ביניהם, ועל כן אין האישה צריכה לשאת במחציתו.
עוד טענה עו”ד לב, כי האישה מעולם לא מסרה לאיש את הצ’ק הזה, לא חתמה עליו, היא אינה מכירה כלל את התובעת, ומעולם לא קיבלה ממנה תמורה כלשהי. כמו כן היא טענה, כי על אף שהצ’ק נמשך מהחשבון המשותף, הרי שמתנוססת עליו רק חתימתו של בעלה לשעבר, כשחתימתה של האישה הנתבעת נעדרת ממנו.
לטענת עו”ד לב, החשבון המשותף של בני הזוג לשעבר, הצריך חתימות של שניהם על כל פעולה, כך שהבעל המהמר לא יכול היה לעשות שימוש כלשהו בחשבון המשותף, בלא חתימתה של אשתו, לרבות משיכת הצ’ק. יתרה מכך, מועד פירעון הצ’ק חל כשנתיים לאחר גירושי בני הזוג, ודי בעובדה זו כדי להורות שדין התנגדותה להתקבל ואין להטיל עליה כל חיוב בגין הצ’ק שחזר.
לדברי עו”ד לב “הלכת רינסקי” קובעת, כי בחשבונות המצריכים מספר מורשי חתימה, על האוחז בשטר להביא ראיות לכך שמי שחתם על השטר פעל בשליחות יתר בעלי זכות החתימה.
השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב, שדן בסכסוך, הסכים עימה וקבע בפסק הדין: “חידושה של ‘הלכת רינסקי’ מתמקד ביסוד המיוחד הנדרש על פי פקודת השטרות, קרי – הצורך בציונה של השליחות על פני הצ’ק. ‘הלכת רינסקי’ פירשה דרישה זו באופן ליברלי והסתפקה בגילוי השליחות על פני הצ’ק כולו, ולאו דווקא בצמוד לחתימה. עם זאת, כבכל חוזה, כדי להביא לחיוב השולח מכוח חתימת שלוחו על שטר, צריכים להתקיים התנאים הבסיסיים של השליחות הרגילה.
הווי אומר, על אוחז בצ’ק, התובע את מי שלא חתם על הצ’ק, לשכנע את בית המשפט כי החותם פעל בשליחותו של בן זוגו, ובמסגרת ההרשאה”.
השופט הדר קיבל את כלל טענותיה של עו”ד עינבר לב, וקבע בין היתר בפסק דינו, כי מועד פירעון הצ’ק נועד לשנת 2019, עוד בטרם התגרשו בני הזוג, ובתוך שלושה חודשים מהיום שבו ניתנה לבעל לשעבר ההלוואה על סך כ-100 אלף שקלים כנגד הצ’ק. אולם בפועל, הצ’ק הוגש לפירעון בשיהוי ניכר רק בחלוף כשנתיים, בסוף 2021, כאשר בני הזוג כבר היו גרושים.
עוד קבע השופט בפסק דינו, כי השיהוי בהגשת הצ’ק לפירעון גרם לנתבעת נזק, שכן אילו הצ’ק היה מוגש במועד, או לכל הפחות הייתה מתבצעת אליה פנייה כלשהי בעניין במועד, היה בידיה לכלכל את ענייניה בהתאם, במסגרת ההסדר עם בעלה לשעבר.
לנוכח כל אלה, דחה השופט הדר את תביעת הנושה על הסף, ואף חייב את אותה לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 15 אלף שקלים.