‘שלום כיתה א’: איזו תלמידה הייתה הפרשנית שרי רוט? • צפו בפרויקט מיוחד
ערב פתיחת שנת הלימודים השיקה התכנית ‘אזור בחירה’ פרויקט: חברי הפאנל התבקשו לשלוף ממגירת האלבומים (או מהבוידם, תלוי בגיל) תמונה שלהם מכיתה א’, ואם יש, גם מסיום התיכון. התוצאה, חמודה לגמרי.
1.
מיקי רוזנטל. פעם ח”כ, תמיד עיתונאי
דרוקר: מתוק לא יודע אם הייתי קורא לזה, הנוער הגרמני במיטבו… איזה תלמיד היית מיקי?
רוזנטל: הייתי תלמיד טוב, אבל עם התנהגות בלתי נסבלת, אני חושב שאני התלמיד היחידי שבכיתה א’ קיבל ציון בהתנהגות… טעון שיפור.
דרוקר: יש לך חלקים באופי שלא נספר פה, שמצדיקים את העניין הזה… אתה זוכר משהו בכלל מכיתה א’?
רוזנטל: המורה רבקה, שהייתה מקסימה, איך אהבתי אותה…
דרוקר: באמת?
רוזנטל: באמת!
דרוקר: ושעמם לך מוות בכיתה ולא הצלחת לשבת שניה?
רוזנטל: לא, אני לא הייתי כזה גאון, אני אהבתי את הלימודים, כי זה היה כיף…
2.
שרה חביב. השופטת בדימוס
דרוקר: הנה תמונת כיתה א’ של השופטת שרה חביב, האם הייתם מזהים אותה? מי זה הבן החמוד הזה? היית התלמידה הכי טובה בכיתה, נכון?
חביב: ברור, כן.
דרוקר: לפני המורה יודעת מה עושים…
חביב: מאתגרת את המורים…
דרוקר: אוי ואבוי. ועצבנת אותם גם?
חביב: מאד.
דרוקר: אהבת ללמוד?
חביב: בתיכון עצבנתי, ביסודי הם השתמשו בי, אני חושבת…
דרוקר: ואהבת ללמוד?
חביב: אה…
דרוקר: את התכנים המשעממים של משרד החינוך…עם הלשון… עם התנ”ך…
חביב: אז תראה, תתפלא… נהניתי מלדעת, את הדרך לשם, ללדעת, פחות אהבתי…
דרוקר: שיעורי בית?
חביב: אממ…לרוב…:
3.
שרי רוט. פעם מחנכת. פרשנית פוליטית
דרוקר: כיתה א’?
רוט: כן, בפורים כיתה א’.
דרוקר: את באה עם חמניות בפורים?
רוט: כן, היה שדה של חמניות בחליסה, ליד הבית של סבתא שלי…
דרוקר: לימודים בהפרדה, כמובן…
רוט: כמובן, כמובן…
דרוקר: איפה למדת? סמינר?
רוט: בבית ספר בית יעקב יסודי, ואחר כך תיכון וסמינר, וכל המסלול. והייתי חרוצה…
דרוקר: אהבת את הלימודים?
רוט: מאדד!
דרוקר: כן? היו לימודי ליבה?
דרוקר: בטח ליבה, לבנות… בגרות מלאה, הכל, הטופ של הטופ של הציונים, בחיים לא הפרעתי למורה, גם לממלאות מקום. הייתי מרחמת, יושבת ומרחמת איך מפריעים…
דרוקר: יאאללה, איך אני יכול לראות אותך ככה…
שרי: הייתי כזאת, כן.
דרוקר: כיתות קטנות?
שרי: בקרית אתא מקום קטן, אז היה קצת, 15, 20 כזה… אני זוכרת שכשהייתי מביאה תעודה הביתה ההורים שלי אפילו לא הסתכלו… כאילו, מובן מאליו…
ברוך קרא: תעודה משעממת…
4.
קובי סודרי. עו”ד
דרוקר: פה מדובר בחתיכת אדם קשוח, ילד קשוח… כן, קובי, דבר איתנו… הוא לוקח נשימה…
סודרי: אני זוכרת את האסוציאציה. הפרצוף זה בגלל ששנאתי את הארטיק, היו מוכרים אז ארטיק שוקולד-וניל שבפנים היו כל מיני…
דרוקר: איך היית בתור תלמיד, קובי?
סודרי: תראה, קודם כל אני חייב להגיד…
דרוקר: יותר מדי הקדמות…
סודרי: שבשונה מכולכם אני מא’ עד י”ב הייתי בשמונה בתי ספר. חמישה יסודיים ושלושה תיכונים.
דרוקר: בעיות התנהגות או בגלל שעברת כתובת?
סודרי: לא, ביסודי עברתי כתובת, בתיכונים עברתי כי כל פעם החלטתי שאני רוצה משהו אחר. והתחלתי עם בעיות התנהגות בכיתה י’, בין השאר כי התחלתי לעבוד במקביל ללימודים.
דרוקר: למה? היית צריך לעבוד לפרנסתך או שאהבת את העבודה?
סודרי: כי לא היה לי מי שיקנה לי ספרי לימוד…
דרוקר: עד כדי כך! וואלה! טוב, אז הרמת לי לפתוח את זה בהרבה יותר מזה ואין פה כל כך זמן. לא ידעתי על הרקע הזה.
סודרי: עד היום קונדיטורית האחים עיני מצטערים שלא הצטרפתי לעתודה הניהולית בגיל 16 וויתרתי על הלימודים. תמורת רישיון רכב.
דרוקר: איפה כל זה קורה? באיזה עיר אתה גדל?
סודרי: חולון, בני ברק…
דרוקר: לא, אבל תיכון, כשאתה עובד…
סודרי: בתיכון הייתי בשני בתי ספר בחולון…
דרוקר: טוב, אין תשובה פשוטה, כל שאלה…
שרי: קובי, כל הכבוד!
5.
ברוך קרא. פרשן לענייני משפטי
נסגור מעגל, תראו את ברוכי בכיתה א’, איזה ילד חמוד, יאאללה איזה ילד חתיך…
קרא: רואים שאני מכין פה שיעורי בית, נכון?
דרוקר: תגיד, מי…מי… אתה התלבשת לבד, או שהלבישו אותך?
קרא: זה סוודר… בשנות ה-70 זה היה מאד מאד באופנה…
דרוקר: איזה תלמיד היית? חתיך אנחנו רואים ונשאר אגב…זה י”ב?
קרא: כן, זה י”ב…
דרוקר: חברו לספסל הלימודים של אראל סגל, לא?
קרא: לגמרי, בכיתה שלי…
דרוקר: אין, אחים, אחים…
קרא: אחים לא, גם לא אז, צריך להגיד, אבל היינו באותה כיתה והיינו סבבה לגמרי…
דרוקר: איזה תלמיד היית?
קרא: הייתי תלמיד שבעיקר אוהב להיות ב’צופים’, וזה דבר שהשפיע קצת…
דרוקר: הוא היה בכיר בצופים…
קרא: נכון, נכון, וזה השפיע, זה השפיע כי הייתי מרכז צעיר, לא היה מרכז מבוגר אז הייתי מרכז של השבט והייתי בעיקר ב’צופים’, ממש, על אמת… מעט מאד משקיע בלימודים, וזה ניכר…
דרוקר: ההורים שיגעו אותך על זה?
קרא: אתה יודע, לעסוק בעיתונות לא הייתי צריך את הציונים הכי גבוהים אז הכל בסדר, למודי משפטים עשיתי יותר מאוחר.
6.
רביב דרוקר. מגיש ‘אזור בחירה’
דרוקר: ועכשיו לפינת הנרקסיזם המקומית… מי שלא מזהה, לא מזהה… עם הכדורסל מחקה את בארי ליבוביץ… הייתי מהילדים המעצבנים האלה, שהשיעור ממש שיעמם אותם והיו חייבים להתפרץ ולהגיד למורה… לא תלמידה טובה כמוך (שרה חביב) או כמוך (שרי רוט).
קרא: היית מכסח את הילדים?
דרוקר: אמא שלי היתה סגנית מנהל בבית ספר שלי…
שרי רוט: אהה… עשו לך פרוטקציה?
דרוקר: אז כשהיו מוציאים אותי החוצה, הייתי צריך לברוח כדי שהיא לא תראה שכל הזמן מוציאים אותי בחוץ. כי אז העונשים היו או שמוציאים אותך בחוץ או שאתה עומד עם הפנים לקיר.
קובי סודרי: פתח תקווה, נכון?
דרוקר: פתח תקווה, כן…
7.
והנה תמונת המחזור שלנו… אין שביתה מחר, כולם יכולים ללכת לבית ספר. קובי סודרי הזועם, שרי רוט הילדה הטובה, מיקי רוזנטל הגרמני המפחיד, ברוכי קרא החתיך ושרה חביב שאני לא אתן תוארים היא עוד שופטת בדימוס, מי יודע לאן היא תגיע.
ואז, שומעים צלצול.
“תראו איזה אפקטים יש פה”, מסכם דרוקר.
תגובות
אין תגובות