בסוף חודש ינואר, עם הקמתה של הממשלה, אחד הצעדים הראשונים אותם ביצעה היה ביטול המס על כלים חד־פעמיים, שהוטל על ידי ממשלת בנט־לפיד. זאת לאחר קמפיין בחירות בו הבטיחו המפלגות החרדיות למחוק את המס שהעיק על הציבור החרדי.
3 טעויות גדולות שרוכשים באשראי עושים והשיטה להימנע מהם!
מנגד, החליטה הממשלה לגבש “חלופה מיטיבה ונכונה לכלל אזרחי מדינת ישראל”, אולם עד היום, החלופה לא הוצגה והכלים המזיקים ממשיכים לזהם.
לפי דיווח של שני אשכנזי ב’כלכליסט’, המס שהכפיל את מחיר הכלים החד־פעמיים, הצליח להפחית באפקטיביות את השימוש בהם בשיעור של כ־34% בתוך 11 חודשים.
לפי הנתונים, ישראל מכורה לכלים החד־פעמיים: בשנים 2009-2020 הצריכה לנפש הוכפלה והיקף הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד־פעמיים בישראל נמצא גבוה במיוחד – 7.5 ק”ג לנפש בשנה, פי 5 מהצריכה הביתית באירופה, כך לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, טרם הטלת המס.
ארגוני הסביבה, בשיתוף מומחים מהקואליציה למניעת זיהום פלסטיק בישראל, העבירו למשרד להגנת הסביבה מסמך המלצות לצעדים שונים לביצוע לאחר ביטול המס על הכלים החד־פעמיים.
לדברי הארגונים, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שצועדת לאחור בכל הקשור להפחתה במקור של פסולת פלסטיק ומעבר לשימוש חוזר. בין היתר, הציעו הארגונים כי הממשלה תפעל להוציא את הכלים החד־פעמיים מבסיסי צה”ל, תרחיב את חוק השקיות, תאסור רכש שימוש בחד״פ ברשויות המוניציפליות, תאסור הכנסה ומכירה של הכלים המזיקים בחופים, פארקים ושמורות טבע, תאסור הגשת מזון בכלים חד־פעמיים בישיבה במסעדות/ מלונות וכדומה.
מור גלבוע, מנכ”ל צלול, אמר ל’כלכליסט: “לצערנו המיסוי על החד־פעמי לא הוטמע בצורה הולמת בקהילות שעושות שימוש רב בכלים הללו והפך למס שקיבל פרשנות פוליטית בעייתית מאוד. המצב בו אנחנו מחפשים פתרונות וחלופות למיסוי הוא מצב בעייתי שכן זאת לא הדרך הנכונה להתמודד עם הסוגייה. היינו אמורים עכשיו לחשוב כיצד משפרים את המצב ומקלים על הקהילות השונות להתמודד איתו בצורה נוחה ומאפשרת יותר. הפלסטיק החד־פעמי הוא מאויבי הסביבה והבריאות הגדולים ביותר וכל המחקרים הרפואיים מראים על השפעות קשות גם בתחום הבריאותי”.