הוויכוח על גבולות המחאה של מתנגדי הממשלה, והחשש שהפלסטינים לא יתנערו מהטרור: במלואת 30 שנה לישיבת הממשלה הדרמטית, בה אושר הסכם אוסלו א’, ארכיון המדינה חשף היום (שלישי) את פרוטוקול הישיבה הטעונה.
ראש הממשלה יצחק רבין אמר לשרים כי הוא מודע ש”זה הסכם לא פשוט. ושיש תחושה של חלק, וזה גם נכון – שהנייר בנוי בעצם על מה שאנחנו נותנים”.
הוא הוסיף: “יש מעט מחויבות מצד הפלסטינים, לא בטוח שהם יתנערו מהטרור”.
שר החוץ שמעון פרס אמר, כי הפלסטינים יפרסמו הצהרה בה הם מתחייבים להפסיק פעולות אלימות – ורבין הביע ספק: “צריך לראות מה זאת ההצהרה הזאת. מי מצהיר? האם זה מופיע בכתב? זה לא נסגר”.
שמעון פרס: “אני חייב לומר שיש אפשרות שכל העסק של אש”ף יתפרק ותהיה כאן מין איראן חמאסית”.
לאחר מכן הבהיר: “לא ויתרנו על אף שטח, לא הורדנו אף התנחלות, שמרנו על אחדות ירושלים, הקפדנו על ביטחון ישראל… זו הזדמנות חשובה וטובה וצריך לאשר אותה”.
הרמטכ”ל דאז אהוד ברק הזהיר: “הפעולות שלהם נגד התושבים תיהנה יעילות יותר. צורת הפעולה הנוכחית – עוגן מרכזי ביכולתנו להיאבק בטרור (הכוונה לפעילות בערים) – לא תוכל להתקיים”.
השר פרס צידד בלתת נשק לפלסטינים: “בואו ניתן לרוב (-שלא רוצה טרור) את המשטרה כדי להגן על עצמו. אחרת, גם אין שום סיכוי לבחירות. החמאס ימעך אותך ליד הקלפיות. לנו יש תפקיד אידיוטי, להגיד שיש רוב, שאנחנו לא מכירים בו, ולשתק את המיעוט בכוח הזרוע”.
השר דרעי, שנמנע בהצבעה, פנה לשרי מרצ: “ברור שבשבילכם זה הישג. סוף-סוף הצדקתם את הישארותכם בממשלה. אבל אתם יודעים ששלום לא עושים רק בין שני צדדים, צריך שגם העם יהיה איתך”.
השרה שולמית אלוני השיבה: “לנושא הביטחוני ניתנו תשובות מקסימליות בהסכם, כפי שהוא מובא פה, ואני חושבת שהוא מכוסה מכל צד ומכל זווית מקסימלית, ואינו צריך לעורר הרגשה שאנו מסכנים פה יותר מאשר האלטרנטיבה, אלמלא היה ההסכם הזה”.
שרי הממשלה דנו גם בהפגנות הסוערות מימין.
שר הבריאות חיים רמון ביקש מרבין להבטיח את זכותם של המפגינים להפגין “בכל האמצעים הלגיטימיים”. רבין השיב: “לא צריך להגזים. הבעיה היא מה זה אמצעים לגיטימיים – לא הטרדות בלתי פוסקות”.
רמון: “האבחנה הזאת מצדנו היא מאוד מאוד חשובה גם להמעטת הגורמים הקיצוניים שיאחזו אולי באמצעים לא חוקיים”.
בסופו של דבר תמכו בהסכם 16 שרים ושניים נמנעו.