מה קרה כשיהודי ביקש להיכנס למלון ‘כינר הגליל’ לומר ‘קדיש’?

איתן להמן, תושב כפר אדומים, שהתארח השבוע עם בני משפחתו בכפר הנופש עין גב, נמצא בשנת אבל על אביו ז”ל. אתמול, כאשר ביקש להתפלל במניין  במלון ‘כינר הגליל’, הוא נתקל ביחס שהכעיס אותו.

3 טעויות גדולות שרוכשים באשראי עושים והשיטה להימנע מהם!

“שנת האבל על פטירת אבי מפגישה אותי עם לא מעט אתגרים”, מספר איתן. “לאחר שנים של ‘התפנקות’ בקימה בבוקר בהכנת סנדביצ’ים לילדים, ואז תפילת יחיד, לקחתי על עצמי שלוש תפילות במניין. אלה נעשו גם בחופשות אליהן יצאנו כמשפחה.

“בשנת האבל הזו נתקלתי בבתי כנסת ובמניינים מכל הסוגים. כולם אהובים, לא כולם ברורים, אבל כולם קדושים, וכולם משתדלים לעשות רצון קונם ולפתוח את פיהם בקדושה ובטהרה. עד הבוקר”.

להמן מספר, כי כשהגיע בשעה 7:30 בבוקר, בה יש תפילה בבית הכנסת בכפר הנופש, התברר שאין די מתפללים למניין. אחד המתפללים הציע לו לנסוע למלון ‘כינר הגליל’, הממוקם בערך רבע שעת נסיעה מעין גב, שכן זהו מלון ששירותיו ניתנים בראש ובראשונה לציבור הדתי והחרדי, ויש שם לא מעט מנייני תפילה.

בשיחה עם חרדים 10 מספר להמן: “מאז שאבי נפטר, לפני מספר חודשים, אני נוהג להגיד קדיש שלוש פעמים ביום במניין. הגעתי לכניסה למלון, שם עצרתי מול מחסום הכניסה. המאבטחים במקום סרבו להכניס אותי.

“בקשתי להיכנס להתפלל בתוך המלון, אבל הם אמרו שאין אפשרות – וזו החלטת ההנהלה. הם קיבלו החלטה שמי שאינו אורח המלון, לא יוכל להיכנס עד אחרי החגים. זה לא היה מנומק. הסברתי שלא באתי לחדר האוכל של המלון או לחוף הים – שני אלה יש לי בשפע. בסך הכל אני רוצה להצטרף למניין ולומר קדיש.

“עצרתי את הרכב לפני המחסום והתקשרתי להנהלת המלון – ושם נדהמתי. הם אמרו שאין אפשרות להיכנס. לא מעניין אותנו אם יש לך ‘קדיש’ או לא. למרות שהסברתי שוב ושוב, ברוגע ובסבלנות, שהגעתי לתפילת שחרית רק כדי לומר קדיש על אבי ואז לצאת –  בכל זאת נעניתי בסירוב מוחלט. אף אחד שאינו מאורחי המלון לא ייכנס אליו”.

איתן: “לא רציתי לשקר שאני אורח המלון וכך יכולתי להיכנס, לא היה עניין לשקר. התגובה שלהם אטומה ולא אנושית, למרות שאמרתי להם שאני רק רוצה לומר קדיש.

“הקושי שהיה בכל הסיפור הזה, שמלון המגדיר עצמו דתי לא אמור למנוע מיהודים פשוטים להתפלל. כמו שאדם לא היה אוכל במלון שאינו כשר – כך שידעו שמלון כינר לא נותן כניסה ליהודים, שאינם רוצים להשתמש בשירותי המלון אלא רק להיכנס כדי להתפלל”.

בפוסט שכתב הוסיף להמן: “אני לא דואג לנשמתו של אבי. נשמתו הטהורה וטוב לבו ישרדו את היום שבו לא אמרתי קדיש, בפרט שנגרם לי אונס, הא ותו לא. אני כן דואג לנשמתם של מנהלי מלון ‘כינר’. לא ניתן לקבוע כי מדובר במלון ‘דתי’ או אפילו ‘חרדי’, כאשר הוא מונע מיהודים פשוטים להתפלל. אם קיבלו אותי ב’תולדות אברהם יצחק’  – במניין שבו הייתי היחיד שלא דיברתי אידיש – מחד גיסא, או במניינים קונסרבסטיביים, רחמנא לצלן, מאידך גיסא, הרי זה משום שחזקה עליהם, שאין למנוע תפילה מיהודי, גם אם לטעמם טועה הוא בדרכו או בהשקפתו. כל זה עצר במלון כינר, מתוך איזו אטימות לב לא ברורה.

“לטעמי. כשם שיהודי דתי לא היה אוכל במלון שאין בו השגחת כשרות, והיה מרגיש לא בנוח במלון שבו מסתובבים בלבוש לא צנוע, יידע כל יהודי דתי, כי במלון ‘כינר’ מונעים מיהודים מן השורה, המעוניינים בסך הכל בקדיש להעלאת נשמת קרוביהם, להתפלל עם המיוחסים המשלמים עבור שהיה במלון. או כמאמר הימים האלה: בושה”.

מארק ואלך, מנכ״ל מלון ‘כינר הגליל’, הגיב בשיחה עם חרדים 10: “אין כאן שום דבר, בחודשים יולי-אוגוסט אנחנו מלאים עד אפס מקום ברוך ה’. אין מקום בחניה, בחדרי האוכל בלובי וגם לא בבתי הכנסת. לכן אנחנו לא מכנסים אף אחד, גם לא לארוחות בתשלום, פשוט לשום דבר.

״חלילה זה לא בא מתוך זילזול לאנשים וחס וחלילה לא לתפילות. אני מבין ומכיר את הצורך להיכנס להתפלל, כאדם דתי אני מתפלל שלוש פעמים ביום. אין לנו אפשרות לתת לאלפי אנשים סביבנו להיכנס למלון. לאף מקום, לא קשור לתפילה. זה עניין טכני.

“מדיניות המלון היא שאדם שמגיע לומר ‘קדיש’, אנחנו מכניסים אותו באופן חריג, הקב”ט הראשי אומר שמכניסים אדם שבא לומר קדיש. ישנן תקלות, אם קרתה תקלה שלא הייתה אמורה להיות, אנחנו מתנצלים”.

״עכשיו שנגמר יולי-אוגוסט אנחנו מכניסים כל אחד שבא להתפלל. אבל בתקופה הזו של עומס, אנחנו מבקשים מהציבור לכבד את טיב האירוח של האורחים שלנו כי אנחנו בתפוסה מלאה”.